גם לאחר שנתיים סטנט המצופה בסירולימוס (סייפר) עדיף על סטנט מתכתי ללא ציפוי (מתוך American College of Cardiology )

ניתוח של שני מחקרים חדשים, שפורסמו במהדורת אפריל של American College of Cardiology, מצא כי שנתיים לאחר השתלה, לסטנטים המצופים ב- sirolimus (סייפר) יש שיעורים נמוכים של רה-וסקולריזציה של כלי דם בהשוואה לאלה של סטנטים מתכתיים ללא ציפוי.

מספר מחקרים הראו תוצאות קליניות ואנגיוגרפיות טובות יותר עם סטנט המצופה ב- sirolimus (SESsirolimus-eluting stents) בהשוואה לשימוש בסטנט מתכתי ללא ציפוי (BMSbare metal stents), אך עד עתה היה מידע מועט בנוגע לתוצאות לטווח הארוך.

במחקר הראשון העריכו את התוצאות הקליניות במשך שנתיים, של חולים, שנרשמו להשתלת SES במחקר SIRIUS (De Novo Native Coronary Lesions study). כחלק מהמחקר, הנבדקים חולקו רנדומלית להשתלת SES או להשתלת BMS.

במעקב משנה ראשונה לשנייה אירועי רה-וסקולריזציה של לזיות היו נדירים וקרו באותה תדירות בשתי הקבוצות.

למרות זאת, השיעור המצטבר של רה-וסקולריזציה של לזיות לאחר שנתיים היה נמוך בהרבה בקבוצת ה-SES מאשר בקבוצת ה-BMS : 5.8% מול 21.3% (p < 0.001). יתרה מכך, גם שיעור אירועים קרדיווסקולרים לא רצויים גדולים וכשלון כלי דם היו נמוכים בקבוצת SES (10.1% מול 24.4% ו-12% מול 26.7% בהתאמה).

לא נמצא הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בהארעות מוות, MI וטרומבוזיס בסטנט.

מחקר דומה נעשה תוך שימוש במידע מרישום RESEARCH (Rapamycin-Eluting Stent Evaluated at Rotterdam Cardiology Hospital). במחקר השוו תוצאות בין 508 נבדקים, שטופלו בתקופה ש-SES היה סטנט טיפול הבחירה ובין 450 נבדקים, שטופלו ב-BMS בתקופה המיידית שקדמה לה.

למרות שלקבוצת SES היו לזיות יותר מסובכות, התוצאות שלה היו טובות יותר בהשוואה לקבוצת BMS. השיעור המצטבר של אירועים קרדיווסקולרים לא רצויים גדולים לאחר שנתיים היה 15.4% בקבוצת SES בהשוואה ל-22% בקבוצת BMS (p = 0.01). שיעור רה-וסקולריזציה של כלי דם בקבוצת SES גם כן היה נמוך יותר : 8.2% מול 14.8% (p = 0.002).

למרות שהממצאים הנ”ל מעודדים, ייתכן שמעקב של שנתיים אינו מספיק כדי לקבוע יעילות ובטיחות של סטנטים המצופים בתרופות.

ריפוי מאוחר, דלקת, רגישות יתר, חסר של אנדותליזציה ומיקום לא תקין הם חלק מנקודות בעייתיות פוטנציאליות של הסטנטים המצופים תרופות הקיימים כיום. לפיכך, יש צורך במעקב של ארבע שנים לפחות לפני שקופצים למסקנות. ענף הקרדיולוגיה ההתערבותית לא צריך פירסום מסוג ויוקס.

J Am Coll Cardiol 2006;47:1350-1362

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|05/06/2024

ליווי וחינוך פרטני על ידי רוקחים עשוי לשפר את ההקפדה על נטילת והבנת התכלית בנטילת תרופות קרדיו-וסקולריות, כך עולה ממחקר שפורסם ב-Journal of Pharmacy Practice and Research. הביא לפרסום יהונתן ניסן בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן