האם רמת גלוקוז בדם לאחר ארוחה מנבאת אירועים קרדיווסקולרים? (מתוך The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism)

ממחקר, שפורסם במהדורת מארס של The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, עולה כי רמת גלוקוז בדם לאחר ארוחה מנבאת טוב יותר אירועים קרדיווסקולרים מאשר רמת גלוקוז בדם בצום בקרב חולי סוכרת סוג 2.

בחולי סוכרת סוג 2 לא רק רמת גלוקוז בדם בצום ו- glycated hemoglobin, אלא גם רמת גלוקוז בדם לאחר ארוחה צריכה להימדד ולהילקח בחשבון בתכנון הטיפול.

במחקר השתתפו 284 גברים ו-245 נשים. המחקר בדק האם רמת גלוקוז בדם לאחר ארוחת בוקר או לאחר ארוחת צהרים, מנבאת אירועים קרדיווסקולרים טוב יותר מאשר מדידת רמת גלוקוז בדם בצום, ומה הקשר בין רמת הגלוקוז ואירועים קרדיווסקולרים.

רמת הגלוקוז בדם לאחר ארוחת הצהרים הייתה גבוהה יותר מאשר רמת הגלוקוז בדם לאחר ארוחת בוקר בקרב גברים ונשים. ההבדלים היו גדולים יותר בחולים עם אירועים קרדיווסקולרים.

בגברים, נראתה עליה משמעותית בסיכון לאירועים קרדיווסקולרים רק עבור עליה ברמות גלוקוז בדם לאחר ארוחת צהרים. בקרב הנשים, מספר רמות גלוקוז בדם (רמת גלוקוז בדם בצום, רמת גלוקוז בדם לאחר ארוחת צהרים ורמת גלוקוז בדם לפני ארוחת ערב) היו קשורות משמעותית עם הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים.

למרות זאת, רק רמת גלוקוז בדם לאחר ארוחת צהרים נשארה הפרדיקטור המשמעותי במודל, שכולל את כל ערכי גלוקוז בדם.

יחס הסכנה (hazard ratio) לרמת גלוקוז בדם לאחר ארוחת צהרים היה גדול משמעותית בקרב הנשים (5.54) מאשר בגברים (2.12).

לדברי החוקרים, העריכו במחקר זה סדרות של חולים לאחר מעקב של עשר שנים, בכדי להבהיר אם ההשפעה של גלוקוז בדם לאחר ארוחה על אירועים קרדיווסקולרים עדיין ניכרת לאחר מעקב ארוך שכזה.

המשמעות של גלוקוז בדם לאחר ארוחה בקליניקה נמצאת בוויכוח אינטנסיבי מאוד. המחקר הנ”ל תומך במסקנה, שיש להתחשב במדד זה בחולי סוכרת סוג 2, היות ומדד זה משחק תפקיד מנבא רלוונטי באירועים קרדיווסקולרים, בעיקר בנשים.

J Clin Endocrinol Metab 2006;91:813-819

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|05/06/2024

ליווי וחינוך פרטני על ידי רוקחים עשוי לשפר את ההקפדה על נטילת והבנת התכלית בנטילת תרופות קרדיו-וסקולריות, כך עולה ממחקר שפורסם ב-Journal of Pharmacy Practice and Research. הביא לפרסום יהונתן ניסן בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן