שליש ממקרי המוות בשל דימום במערכת העיכול נובע מ-NSAID (מתוך Am J Gastroenterol)

בערך שליש מכל מקרי האישפוז והמוות הקשורים לדימום במערכת העיכול יכולים להיות בשל שימוש ב-NSAIDs או אספירין, מציע מחקר חדש מספרד. עד שליש מהמקרים קשור לאספירין במינון נמוך.

בכדי להעריך את הסיכון לתמותה שנגרם מסיבוכי GI במשתמשי NSAIDs, בדקו החוקרים נתונים מבתי חולים בספרד משנת 2001. הנתונים כללו אישפוזים הקשורים לכיב פפטי או סיבוכים כמו דימום או התנקבות, וכן שימוש בתרופות בחודש שלפני האישפוז.

הממצאים פורסמו בגיליון אוגוסט של American Journal of Gastroenterology.

8010 אירועי GI דווחו, ומתוכם אחוז התמותה היה 5.7%. למרות שהאישפוזים בשל סיבוכים במערכת העיכול העליונה היו בסבירות של פי 6 לעומת התחתונה, אחוז מקרי המוות היה דומה (5.3% לעומת 5.7%).

החוקרים דיווחו על יחס סיבוכים ומקרי מוות בשל NSAID ואספירין של 36.3%. כמעט 90% ממקרי המוות קרו בחולים מעל גיל 60.

התוצאות מראות כי אחוז התמותה מסיבוכי GI הקשורים ל-NSAID או אספירין נע בין 21.0-24.8 מקרים למיליון תושבים. ניתן לתרגם זאת ל-24.4-28.8 מקרי מוות למיליון מרשמים ומקסימום של 15.3 מקרים ל-100,000 משתמשי NSAID.

החוקרים ציינו כי אחוז תמותה בשל אירועי GI הקשורים לשימוש ב-NSAID דומה לזה הקשור למיתות בעקבות סיכון מקצועי, ושווה ליותר מ-50% ממקרי המוות בשל איידס ב-2001 בספרד.

התוצאות מדגישות את חשיבות מחקרים חדשים ואלטרנטיבות טובות יותר לטיפול בכאב ודלקת בקשישים, להגדיל את מודעות הרופאים והציבור בקשר לבעיות בטיפול ב-NSAID ולידע לגבי אסטרטגיות מניעתיות מתאימות.

במאמר מערכת מסכים הכותב עם מסקנה זו ומציין כי למרות  שאירועי GI עם NSAID עם חשיבות קלינית אינם נפוצים, בגלל המספר הגדול של החולים שלוקחים תרופות אלו, בהערכה אחוזית סיבוכים אלו נשארים דאגה ממשית לבריאות הציבור.

Am J Gastroenterol 2005;100:1685-1695

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת: התרופות מקבוצת מעכבי COX-2 (כמו ויוקס, סלקוקס וכד’) היו אמורות להוות פתרון, חלקי לפחות, לסיכון לדימומים במערכת העיכול, אך החשש מפני הסיכונים הקרדיווסקולרים מפחית מאפשרות השימוש בהן. ייתכן שיש לשקול יותר ויותר שילוב של שימוש ב-NSAID יחד עם תרופה ממשפחת ה-PPI (כמו לוסק או זוטון). בעניין זה נמליץ על עיון במאמר מערכת שנסקר בג’ורנאל קלאב 444 על פי מאמר סקירה מה-NEJM שדן בשאלת הטיפול באוסטיאואתריטיס בעידן שלאחר הוצאת הויוקס מהשוק

לקישור

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן