התערבויות אנדוסקופיות עשויות לשמש יותר ויותר להקלה על טיפול במחלת החזר קיבה-וושט (Gut)

בחולים עם מחלת החזר קיבה-וושט (Gastroesophageal Reflux Disease) התלויים בטיפול במעכבי תעלות מימן, פרוצדורה אנדוסקופית בשם EFTP (Endoscopic Full-Thickness Plication), המבוצעת עם מכשיר GERD-X חדש הובילה לשיפור התסמינים ואיכות החיים של החולים, בהשוואה לפרוצדורת דמה וכן כרוכה בפחות תופעות לוואי ומשך פרוצדורה קצר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Gut.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שמעכבי תעלות מימן מהווים את הטיפול התרופתי היעיל ביותר כנגד GERD, קיים חשש מפני שימוש ארוך-טווח ועליה בסיכון למחלת כליות, היפומגנזמיה, זיהום בקלוסטרידיום דיפיצילי ושברים אוסטיאופורוטיים. התערבויות כירורגיות כנגד ריפלוקס הן יעילות אך עלולות להוביל לדיספגיה, נפיחות ושלשול.

החוקרים ערכו מחקר חד-מרכזי, אקראי, מבוקר טיפול-דמה, שכלל 70 משתתפים עם GERD תלוי מעכבי תעלות מימן, מהם 70% עם מחלת ריפלוקס לא-ארוזיבית. הגיל החציוני של המשתתפים עמד על 36 שנים, 71.4% היו גברים.

מבין המשתתפים בקבוצת הטיפול, 65.7% השיגו שיפור של לפחות 50% באיכות החיים הבריאותית על-רקע GERD לאחר שלושה חודשים, זאת בהשוואה ל-2.9% מהמשתתפים בקבוצת הביקורת (p<0.001). חציון אחוז השיפור במדד GERD-HRQL היה גבוה יותר בזרוע הטיפול לאחר שישה חודשים (81.4% לעומת 8.0%, p<0.001) ולאחר 12 חודשים (92.3% לעומת 9.1%, p<0.001).

שיפורים דומים תועדו לאחר 6 ו-12 חודשים במדד תסמיני צרבת (75.0% לעומת 13.0% ו-89.7% לעומת 15.4%, בהתאמה; p<0.001) ובמדד תסמיני רגורגיטציה (96.2% לעומת 6.9% ו-100% לעומת 3.4%, בהתאמה; P<0.001). לאחר 12 חודשים, 62.8% מהחולים בקבוצת הטיפול לא נטלו עוד מעכבי תעלות מימן, זאת בהשוואה ל-11.4% מאלו בזרוע טיפול דמה (p<0.001).

השיפור במדדים אובייקטיביים היה מתון יותר. בזרוע הטיפול תועדה נטיה לירידה בחשיפה לחומצה בוושט מתחילת המחקר עד לאחר 3 ו-12 חודשים, אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית. חציון אחוז הזמן בו מדד החומציות בוושט היה מתחת ל-4 ומדדי DeMeester היו דומים בין הקבוצות לאחר 3 ו-12 חודשים.

בקבוצת הטיפול תועדו פחות אירועי ריפלוקס לא-חומצי לאחר 12 חודשים, בהשוואה למצב בתחילת הדרך (p=0.038). עם זאת, לא תועדו הבדלים בחציון מספר אירועי ריפלוקס חומצי במהלך 24 שעות.

ממצאי המחקר מעידים כי התערבות אנדוסקופית בדמות EFTP ובעזר מכשור חדש, נמצאה בטוחה ויעילה בשיפור איכות החיים הבריאותית בחולי GERD, לצד שיפור בחומרת תסמיני ריפלוקס בטווח הקצר והארוך.

Gut 2021

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן