סיקור הסימפוזיון המדעי: 50 שנה מאז כניסת לבודופה – היכן אנו כעת? (אוקטובר 2013)

כנס זה שהתקיים ב”בית הירוק ” ב-22/10/13 נפתח עם הקדמה וברכותיו של פרופ’ ניר גלעדי

שאף הציג את המרצה האורח פרופ’ Werner Powe אשר סקר את התפתחות הלבודופה כטיפול בחירה במחלת פרקינסון מתקדמת תוך שהוא מציג גם סרטונים “הסטוריים” המתארים מטופלים שהשתתפו במחקרים הראשונים, ואת ציוני הדרך המרכזיים של התפתחות הטיפול.

פרופ’ Powe סיכם את הסקירה המקיפה תוך ציון היתרונות של הלבודופה על טיפולים פומיים אחרים בתגובה מיידית , תגובה נדחית , איכות חיים, היכולת להעביר חולים מטיפול של מס’ תרופות פומיות למונותרפיה בעירוי, וסבילות טובה.

ד”ר אילנה שלזינגר עסקה בהרצאתה בקשר בין מחלת הפרקינסון המתקדמת והסיבוכים הגסטרואינטנסיאליים.  

תוך שהיא מציגה את המנגנונים והאפידמיולוגיה של הסיבוכים הגסטרואינטנסיאליים על רקע פרקינסון. מסקנתיה העיקריות שקיים קשר בין פרקינסון וסיבוכים אלה, כשהסיבוכים בדרכי העיכול עשויים אף לשמש סמן או רמז להתפתחות פרקינסון עתידית. להערכתה הבנת הקשר עשוייה לאפשר פיתוח צורות הגשה וטיפולים מתאימים כמו דואודופה ו-GLP-1 .

ד”ר שרון חסין באר וד”ר מיכאל רוטשטיין הציגו מקרים קליניים מרתקים של חולה פרקינסון מתקדם והפרעות תנועה בשינה שהחלו בילדות באישה צעירה .

לסיקור המלא באתר האיגוד לנוירולוגיה


יום העיון והסיקור באדיבות וחסות חברת abbvie

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן