התועלת של פונדופליקציה חלקית בהקלה על תסמיני GERD (מתוך Ann Surg)

מתוצאות מחקר תצפיתי קצר-טווח עולה כי יש עדיפות לפונדופליקציה חלקית (270 מעלות) כטיפול ניתוחי בחולים עם GERD (Gastroesophageal Reflux Disease). ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Annals of Surgery.

החוקרים מדווחים כי השיפור באירועי ריפלוקס היה דומה לזה שחל בעקבות פונדופליקציה מלאה, אך השיפור התסמיני היה טוב יותר. פונדופליקציה חלקית של 270 מעלות הביאה ליציאת כמות גדולה יותר של אוויר דרך הקיבה, עם פחות נפיחות וגזים, בהשוואה לפונדופליקציה מלאה.

מדגם המחקר כלל 42 חולים עם GERD שעברו פונדופליקציה של 270 מעלות או 360 מעלות.

לאחר הניתוח, לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בין הקבוצות בשכיחות דלקת הוושט, לחץ של סוגר הוושט התחתון, או הפחתת החשיפה הכוללת לחומצה ומרחק הריפלוקס לוושט.

לאחר שתי הפרוצדורות חלה ירידה בריפלוקס של גז וגיהוקים, אך ההטבה הייתה משמעותית יותר עם פונדופליקציה חלקית. שישה חודשים לאחר הניתוח, שיעור החולים שדיווחו על חוסר יכולת לשהק, נפיחות וגזים היה נמוך יותר לאחר פונדופליקציה חלקית. עם זאת, מובהקות סטטיסטית נרשמה רק עבור תחושת הגזים לאחר הניתוח.

החוקרים לא זיהו הבדל מובהק סטטיסטית בין הפרוצדורות בהפחתת תסמיני הריפלוקס, דיספאגיה, או שיפור איכות החיים.

בימים אלו נערך מחקר נוסף בהולנד, להערכת ההבדלים בין פונדופליקציה של 270 מעלות ו-180 מעלות.

Ann Surg 2012;255:59-65

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן