אפילו כש-RA (דלקת פרקים) מטופלת בשלבים המוקדמים של המחלה, נשים סובלות ממחלה יותר קשה ומשיעורי רמיסיות יותר נמוכות. מטרת הטיפול המוקדם הוא להשיג רמיסיה עם סימנים בודדים של התקדמות המחלה, כך עולה ממחקר, שפורסם ב-Annals of the Rheumatic Diseases.

על מנת להעריך את תדירות הרמיסיות במטופלים גברים ונשים עם RA, החוקרים עקבו אחר מטופלים מההופעה הראשונה שלהם עד ל-5 שנים. במחקר השתתפו 689 נבדקים, שקיבלו טיפול ב-6 מרפאות בדרום שבדיה.

בנקודת ההתחלה, 64% מהנבדקים היו נשים בגיל ממוצע של 58 ומשך ממוצע של מחלה של 6.2 חודשים. על פי הערכות הרופאים, רק ל-23% מהנבדקים הייתה פעילות מחלה נמוכה, כאשר ניקודי שאלוני הערכת בריאות הצביעו על נכות בולטת בחלק מהנבדקים. לפני הטיפול, פעילות המחלה הייתה דומה בין נשים וגברים.

הנבדקים קיבלו טיפול ב-methotrexate, sulfasalazine, טיפול יחיד או טיפול משולב עם תרופות אנטי ראומטיות משנות מחלה אחרות או תרופות ביולוגיות.

לאחר 18 חודש, תדירות הרמיסיות הייתה 30.4% בקרב נשים ו-41.7% בקרב גברים. לאחר 24 ו-60 חודש, שיעורי הרמיסיה היו 32.1% ו-30.8% בקרב נשים ו-48% ו-52.4% בקרב גברים (p = 0.001 עבור כל ההשוואות).

לתקופה, שבין 18 ו-60 חודשים, רמיסיה המתועדת בשניים או יותר ביקורים עוקבים צוינה ב-13.8% מהנשים וב-30.3% מהגברים (p = 0.001). יתרה מכך, לאחר מעקב של שנתיים ו-5 שנים, רוב המשתנים המשקפים פעילות מחלה הצביעו על כך, שלנשים יש מהלך קליני יותר קשה של מחלה בהשוואה לגברים. באנליזות רגרסיות מרובות, מין גברי נשאר פרדיקטור בלתי תלוי מג’ורי של רמיסיה.

בהתבסס על שיעורים נמוכים של רמיסיה החוקרים ממליצים על דריכות מחוזקות בתדירות ובאיכות של מעקב על מנת להשיג דיכוי אופטימאלי של התהליך הדלקתי בכל המטופלים, בלי תלות במין.

לידיעה במדסקייפ