גורמי סיכון לכישלון טיפול כנגד זיהום בקלוסטרידיום דיפיצילי

מקור: J Hospital Infect

בקרב חולים מאושפזים עם זיהום בקלוסטרידיום דיפיצילי, גיל מתקדם, אשפוז ביחידת ביניים או טיפול נמרץ, מחלת כבד עם מיימת, נשאות VRE (או Vancomycin-Resistant Enterococcus), הזנה פראנטרלית וקבלת טיפול בסודיום ביקרבונט לוו כולם בתוצאות גרועות יותר של הטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Journal of Hospital Infection.

מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי נועד לזהות גורמים המנבאים תוצאות שליליות, הישנות ואשפוז ממושך ב-87 חולים עם זיהום בקלוסטרידיום דיפיצילי (גיל ממוצע של 60.7 שנים, 64.4% גברים) אשר אושפזו בין 20121 עד 2014.

בעת הופעת הזיהום, המשתתפים סווגו על-בסיס רמת הטיפול – מחלקה כללית, או טיפול ביניים/טיפול נמרץ – ואופן ההדבקה – הופעה בבית החולים במידה והתסמינים הופיעו למעלה מ-48 שעות לאחר האשפוז או הופעה בקהילה ביתר המקרים.

גורמים קליניים שנבחנו כללו טיפול אנטיביוטי, טיפול בסודיום ביקרבונט, גורמים תזונתיים ונשאות VRE; חומרת מחלה הוגדרה על-פי קריטריונים מעבדתיים וקליניים סטנדרטיים.

התוצא העיקרי היה משלב של סיבוכים קליניים מג’וריים שכללו ניתוח, תמותה באשפוז, או ביטויים מסכני חיים משנית לזיהום בקלוסטרידיום דיפיצילי. תוצאים משניים כללו הישנות זיהום, משך אשפוז בבית החולים וחשיפה לטיפול אנטיביוטי.

מהנתונים עולה כי שיעור הסיבוכים הקליניים המג’וריים עמד על 16.1% מכלל החולים; אשפוז ליחידת ביניים או טיפול נמרץ לווה בסיכון מוגבר משמעותית לסיבוכים אלו (p=0.0169). גורמים שנקשרו עם סיכון מגובר לתמותה כללו אשפוז ליחידת ביניים/טיפול נמרץ, גיל מתקדם וקבלת טיפול בסודיום ביקרבונט.

שיעורי ההישנות עמדו על 21.8% בכלל החולים. נשאות VRE (p=0.048) וטיפול בסודיום ביקרבונט (p=0.033) לוו בסיכון מוגבר להישנות. בקרב חולים שאושפזו ביחידת ביניים/טיפול נמרץ, נשאות VRE לווה בסיכון גבוה כמעט פי 16 להישנות (p=0.015).

הזנה פראנטרלית, שחמת כבד ונוכחות מיימת לוו במשך אשפוז ארוך יותר בבית החולים. הזנה פראנטרלית לוותה גם בסיכון מוגבר למחלה חמורה יותר. חשיפה לצפלוספורינים ו-Piperacillin/Tazobactam לוותה בסיכון מוגבר למחלה חמורה וחשיפה לקרבפנם ו-Piperacillin/Tazobactam לוותה בסיכון מוגבר להדבקה בחיידק בבית החולים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את האופי המולטי-פקטוריאלי של חומרת זיהום בקלוסטרידיום דיפיצילי, עם חשיבות לפגיעות המטופל, הסביבה המיקרוביאלית והחשיפה התרפויטית.

J Hospital Infect, Feb 5, 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן