מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
מחקר חדש שהוצג במפגש השנתי של האגודה האמריקאית לחקר מחלות כבד מראה כי מחלות נלוות מרובות מחמירות את תוצאות התמותה בחולים עם שחמת: לאלו עם שחמת מפוצה ושלושה מצבים נלווים יש שיעור תמותה דומה לחולים עם שחמת שאינה מפוצה.
המחקר כלל 35,361 חולים עם שחמת. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 59.5 שנים, 41.8% היו נשים. מחלות נלוות היו שכיחות, והופיעו בכ-25% מהחולים. 45% מהמחלות הנלוות היו מחלות לב וכלי דם (CVD), ל-28.9% מהנבדקים הייתה תחלואה נלווית אחת, ל-17.5% היו שתי מחלות נלוות ול-12.6% היו שלוש מחלות נלוות.
עקומת קפלן-מאייר הראתה שלמטופלים עם שחמת מפוצה וללא מחלות נלוות הייתה ההישרדות הגבוהה ביותר לאורך זמן, בעוד שלמטופלים עם תחלואה נלוות הייתה ההישרדות הנמוכה ביותר (P = .01). העקומה הראתה הישרדות דומה בין מטופלים עם שחמת מפוצה ושלוש מחלות נלוות וחולים עם שחמת שאינה מפוצה ללא מחלות נלוות. הסיכון למוות עלה עם תחלואה נלווית אחת (יחס סיכונים (HR) 2.5, רווח בר סמך (CI) של 95%, 2.23-2.8), שתי מחלות נלוות (HR 3.27, CI 95%, 2.9-3.69), ושלוש מחלות נלוות (HR, 4.52, CI 95%, 3.99-5.12).
השפעה חזקה יותר של מחלות נלוות נראתה בחולים מפוצים (HR 6.4 לעומת 4.1), נשים (HR 5.2 לעומת 4.1), ובמטופלים מעל גיל 65 שנים (HR 7.2 לעומת 3.7 בגילאי 45-64 ו-5.0 מתחת לגיל 45 שנים). החוקרים מצאו גם השפעה סינרגטית לכאורה של מחלת כליות כרונית (CKD) ו-CVD. שני המצבים היו קשורים לסיכון מוגבר בפני עצמם, אך כאשר למטופל היה גם CVD וגם CKD, התמותה הייתה גבוהה יותר מסכום הסיכון הנוסף של שני המצבים.
הממצאים מאשרים שלמטופלים עם שחמת ומחלות נלוות יש איכות חיים גרועה יותר ותמותה גבוהה יותר, והם עשויים לגרום לחוקרים לשקול מחדש כיצד לסווג את סוגי השחמת. “כשאנחנו מדברים על מחלת כבד שאינה מפוצה, אנחנו מדברים על דימום מדליות, מיימת ואנצפלופתיה. במקרה הזה, אם השחמת מפוצה אך יש שלושה מהמצבים הרפואיים הנדונים, למעשה המצב עלול להיות גרוע יותר משחמת שאינה מפוצה”, אמר מחבר המחקר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!