מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
קיים יתרון בטיחותי לטיפול בנוגד טסיות בודד (SAPT) לאחר ששה חודשי טיפול כפול (DAPT), בחולים לאחר התערבות כלילית מלעורית (PCI), כך עולה מתוצאות ניסוי ה-OPT-PEACE שפורסם ב-JACC. המחקר הראה שלמטופלים ב-SAPT (אספירין או קלופידוגרל) במשך 6 חודשים נוספים לאחר ה-DAPT, הייתה פגיעה פחותה ברירית מערכת העיכול (ארוזיה, כיב או דימום) לעומת המטופלים ב-DAPT במשך 12 חודשים רצופים (94.3% לעומת 99.2%, P=.02). שכיחות הדימומים לאחר טיפול בנוגד טסיות בודד הייתה נמוכה יותר לעומת הטיפול ב-DAPT (5.9% לעומת 11.9%; P = .02). ההשפעה של SAPT לעומת DAPT הייתה עקבית בכל תת-הקבוצות, כולל אלו עם זיהום הליקובקטר פילורי.
המידע באשר לשיעור הפגיעה במערכת העיכול לאחר טיפול נוגד טסיות מוגבל, בעיקר בגלל השימוש המוגבל באנדוסקופיה בחולים הללו עקב סיכוני דמם. במחקר OPT-PEACE נעשה שימוש בקפסולה נשלטת מכנית המסוגלת להעריך את הקיבה ואת המעי הדק כולו, ללא צורך בהפסקת טיפול נוגד טסיות ובדיוק דומה לאנדוסקופיה סטנדרטית. במחקר השתתפו 783 חולים בסיכון נמוך לדימום שעברו אנדוסקופיית קפסולה לאחר PCI מוצלח וטופלו באספירין 100 מ”ג ליום בתוספת קלופידוגרל 75 מ”ג ליום למשך 6 חודשים ב-28 מרכזים. לאחר אנדוסקופיה נוספת, 505 מטופלים (גיל ממוצע 57) שלא סבלו מאירועי דימום או כיבים במערכת העיכול חולקו באופן אקראי לטיפול בקלופידוגרל פלוס פלצבו, אספירין פלוס פלצבו, או שתי התרופות (DAPT) למשך 6 חודשים נוספים, וביצעו אנדוסקופיה נוספת 6 חודשים לאחר מכן. למרות היותם בסיכון נמוך לדימום, כמעט כל החולים שקיבלו טיפול נוגד טסיות פיתחו פגיעה במערכת העיכול.
בין 68 המטופלים ללא פגיעה כלשהי במערכת העיכול לאחר 6 חודשים, SAPT היה קשור להפחתה משמעותית בפגיעה במערכת העיכול לאחר 12 חודשים בהשוואה ל-DAPT (68.1% לעומת 95.2%, P = .01), ולמניעת כיבים חדשים (8.5% לעומת 38.1%, P = .006). מחברי המאמר ציינו שהמחקר לא נועד לזהות הבדלים בין אספירין לקלופידוגרל ב-SAPT, ושחשוב להדגיש כי הוא כלל רק חולים בסיכון נמוך לדימום. “דרושים מחקר נוסף לגבי בחולים בסיכון גבוה”, לדבריהם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!