פגיעה בדרכי מרה לאחר זיהום בנגיף הקורונה עלולה להוביל לנזק כבדי (American Journal of Gastroenterology)

בחולים עם COVID-19 בדרגה חמורה, פגיעה בדרכי מרה תוארה כסיבוך מאוחר העלול להוביל לנזק לדרכי מרה או כשל כבדי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology.

בתקופה שבין תחילת מרץ בשנת 2020 ועד 15 באוגוסט בשנת 2020, החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי שכלל 12 חולים עם COVID-19 עבורם הוזמן ייעוץ מכון כבד עקב הפרעה בתפקודי הכבד.

נזק לדרכי מרה זוהה על-פי בדיקות מעבדה חריגות להערכת ריכוז פוספטזה בסיסית (מעל פי שלוש מהטווח העליון של הנורמה) וממצאים חריגים בבדיקת MRCP (Magnetic Resonance Cholangiopancreatography). החוקרים אספו נתונים קליניים, מעבדתיים והדמייתיים, כמו גם מידע היסטולוגי.

מהנתונים עולה כי מרווח הזמן הממוצע מאבחנת COVID-19 ועד לאבחנת נזק לדרכי מרה עמד על 118 ימים; שיא חציון ריכוז ALT בדם עמד על 661 יחידות/ליטר; שיא חציון פוספטזה בסיסית עמד ל 1,855 יחידות/ליטר. בקרב חולים אלו, תועדה שכיחות גבוהה של עליה משמעותית בשקיעת דם, CRP ו-D-Dimer.

ממצאי בדיקת MRCP כללו צורת חרוזים של דרכי המרה התוך-כבדיות (92% חולים), עיבוי דופן דרכי המרה עם האדרה (58% חולים) ואות דיפוזיה מוגבר (83% חולים).

ממצאי המחקר מעלים חשש מפני תחלואה ארוכת-טווח וסיבוכים מאוחרים של זיהום בנגיף הקורונה, כולל צורך אפשרי בהשתלת כבד או תמותה עקב נזק כבדי.

American Journal of Gastroenterology 2021

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן