מנתונים מוקדמים של מחקר KEYNOTE-177 עולה כי טיפול מונותרפי ב- Pembrolizumab (קיטרודה) בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום גרורתי או לא-נתיח עם MSI-H (Microsatellite Instability-High) או dMMR (Mismatch Repair Deficient) הפחית משמעותית את הסיכון להתקדמות מחלה או תמותה. ממצאי המחקר נבחרו להופיע כחלק מההרצאה המרכזית בכנס המדעי הווירטואלי מטעם ה-American Society of Clinical Oncology.
מחקר KEYNOTE-177 הינו מחקר בשלב 3 להערכת Pembrolizumab כטיפול קו-ראשון בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום גרורתי או לא-נתיח עם MSI-H או dMMR. המשתתפים במחקר חולקו באקראי לטיפול ב- Pembrolizumabאו טיפול כימותרפי לפי בחירת החוקרים (כולל משלב mFOLFOX6 או FOLFIRI, עם או בלי Bevacizumab או Cetuximab).
מהנתונים עולה כי טיפול ב- Pembrolizumab לבדו הוביל לירידה של 40% בסיכון להתקדמות סרטן מעי גס ורקטום או תמותה (יחס סיכון של 0.60, רווח בר-סמך 95% של 0.45-0.80, p=0.0002), עם חציון הישרדות ללא-התקדמות של 16.5 חודשים, בהשוואה ל-8.2 חודשים עם טיפול כימותרפי.
שיעורי הישרדות ללא-התקדמות מחלה לאחר שנתיים עמדו על 48% עם Pembrolizumab, בהשוואה ל-19% עם טיפול כימותרפי. שיעורי תגובה אובייקטיבית עמדו על 43.8% עם Pembrolizumab לעומת 33.1 עם טיפול כימותרפי, כאשר שיעורי תגובה מלאה לטיפול עמדו על 11.1% ו-3.9% מהחולים, בהתאמה ותגובה חלקית תועדה ב-32.7% ו-29.2% מהחולים, בהתאמה.
מהערכת פרופיל הבטיחות של Pembrolizumab עלה כי שיעור אירועים חריגים בדרגה 3 ומעלה על-רקע הטיפול התרופתי היה נמוך משיעור האירועים החריגים על-רקע טיפול כימותרפי (22% לעומת 66%, בהתאמה) ולא תועדו תופעות רעילות חדשות. אירועים חריגים על-רקע אימוני ותגובות לעירוי תועדו ב-31% מהחולים שטופלו ב-Pembrolizumab וב-13% מאלו תחת טיפול כימותרפי, כאשר התופעות הנפוצות כללו תת-פעילות של בלוטת התריס (12%) וקוליטיס (7%) עם Pembrolizumab ותגובות באתר העירוי (8%) עם טיפול כימותרפי.
החוקרים מציינים כי המחקר מתוכנן להמשיך ללא שינויים להערכת ההישרדות הכוללת, התוצא העיקרי השני של המחקר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!