האם יש צורך בטיפול אנטיביוטי במקרים של ניקור ציסטה בלבלב? (Gastroenterology)

למרו המלצה בהנחיות לטיפול אנטיביוטי מניעתי לפני או במהלך FNA (Fine Needle Aspiration) של ציסטה בלבלב, המבוצעת תחת אולטרה-סאונד אנדוסקופי, הסיכון לזיהום עקב הפרוצדורה הוא נמוך, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי ומבוקר שפורסמו בכתב העת Gastroenterology.

המחקר הרב-מרכזי כלל 226 חולים (גיל ממוצע של 64 שנים, כמחצית היו נשים) עם ציסטה בלבלב שדרשה ניקור תחת אולטרה-סאונד אנדוסקופי. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב-Ciprofloxacin (בולוס תוך-ורידי במינון של 200 מ”ג ולאחר מכן מתן פומי של 500 מ”ג כל 12 שעות, עם סך כולל של 7 מנות טיפול), או תמיסת מי מלח עם כדורי דמה.

המשתתפים היו במעקב לאורך 21 ימים ו-205 חולים (90.7%) השלימו את המחקר. המקרה היחיד של זיהום על-רקע ניקור תועד בחולה בקבוצת הפלסבו שפיתח דלקת לבלב חדה ובקטרמיה לאחר הפרוצדורה.

החוקרים מדווחים כי מניעת זיהום לא הייתה נחותה בקבוצת הביקורת; ההבדל בין הקבוצות עמד על 0.87%. יתרה מזאת, לא תועדו הבדלים בין הקבוצות בחום (2 חולים בכל קבוצה) או אירועים חריגים אחרים.

מומחים בתחום מציינים כי עשויה להיות חשיבות רבה למניעת מתן טיפול אנטיביוטי מיותר, כאשר צמצום הטיפול עשוי להפחית את האירועים החריגים על-רקע טיפול אנטיביוטי, דוגמת זיהום Clostridium difficile, כמו גם לצמצם הוצאות רפואיות.

Gastroenterology, online January 20, 2020

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן