השימוש בחסמים לא-סלקטיביים של קולטני ביתא לווה בשיפור תוצאות הטיפול בחולים עם אדנוקרצינומה של הלבלב, כך עולה מנתונים רטרוספקטיביים שפורסמו במהלך כנס ה-Digestive Disease Week.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תרופות ממשפחת חסמי ביתא הדגימו שיפור הישרדותי בצורות מסוימות של מחלות ממאירות, כאשר ניתנו כתוספת לטיפול כימותרפי, אם כי תוצאות מחקרים קודמים לא היו עקביות.

החוקרים שיערו כי חסימה לא-סלקטיבית של קולטני ביתא תשפיע על הביולוגיה של הגידול מאחר ותכשירים אלו פועלים דרך מעבר אותות המבוסס על קולטני Beta-1 ו-Beta-2. מדגם המחקר כלל 1,481 חולים שלא קיבלו חסמי ביתא ו-452 חולים שטופלו בחסמי ביתא, עם מאפיינים דומים של החולים בשתי הקבוצות, פרט לכך שאלו תחת הטיפול היו מבוגרים יותר (גיל ממוצע של 71 לעומת 66 שנים, בהתאמה), עם שכיחות גבוהה יותר של יתר לחץ דם (62% לעומת 34%).

כל החולים אובחנו עם אדנוקרצינומה של הלבלב ונותחו בבית החולים על-שם ג’ון הופקינס בין השנים 2000-2016. שתי הקבוצות היו דומות מבחינת גודל ודרגת הגידול ושיעור גרורות לקשריות לימפה וחדירה לכלי דם ולימפה, אם כי בחולים שלא נטלו חסמי ביתא תועדה שכיחות גבוהה יותר של חדירה פרינאורלית (86% לעומת 82%).

החוקרים מדווחים כי בקרב אלו תחת טיפול בחסמי ביתא לא-סלקטיביים תועדו שיעורים נמוכים משמעותית של חדירה פרינאורלית, בהשוואה לחולים תחת טיפול בחסמים סלקטיביים של קולטן Beta-1 ואלו שלא נטלו חסמי ביתא (68% לעומת 85% לעומת 86%, p<0.001).

חציון ההישרדות הכוללת היה גם כן ארוך יותר משמעותית באלו שנטלו חסמי ביתא לא-סלקטיביים, בהשוואה לאלו תחת טיפול בחסמים סלקטיביים של קולטן Beta-1 ואלו שלא נטלו חסמי ביתא (26.1 חודשים לעומת 18.5 חודשים לעומת 18.8 חודשים, בהתאמה, p=0.007).

ממצאים אלו מציעים מנגנון פעולה אפשרי בו מעבר אותות נוראדרנרגיים בסביבת גידולי לבלב עשוי להוביל להתקדמות הגידול וכי אנטגוניסטים סלקטיבי של פעולה זו עשוי לסייע בטיפול במקרים אלו.

מתוך כנס ה-DDW

לידיעה במדסקייפ