טיפול אימונותרפי בצורת Pembrolizumab (קיטרודה) נמצא עדיף על טיפול כימותרפי סטנדרטי בשיפור ההישרדות הכוללת בחולים עם ממאירות וושט מתקדמת, בהם תועדו רמות גבוהות של PD-L1 (Programmed Death Ligand-1), כך מדווחים חוקרים במהלך כנס ה-Gastrointestinal Cancers Symposium (GICS).

במחקר KEYNOTE-181 בשלב 3 בחנו החוקרים את הטיפול ב- Pembrolizumab אל מול טיפול כימותרפי בהתאם לבחירת החוקרים, כטיפול קו-שני לחולים עם ממאירות קשקשית או אדנוקרצינומה מתקדמת או גרורתית של הוושט, או אדנוקרצינומה של צומת קיבה-וושט (Siewert Type I) אשר התקדמה לאחר טיפול קו-ראשון.

מדגם המחקר כלל 628 חולים, אשר חולקו באקראי לטיפול ב- Pembrolizumab במינון 200 מ”ג כל שלושה שבועות, או טיפול כימותרפי. החולים סווגו לפי הסוג ההיסטולוגי (קרצינומה של תאי קשקש או אדנוקרצינומה) ואזור מגורים (אסיה מול שאר העולם).

התוצא העיקרי היה ההישרדות הכוללת, אשר נבחנה בכלל אוכלוסיית המחקר לפי כוונה לטיפול, בתת-קבוצה של חולים עם מדד חיובי משולב (Combined Positive Score) של PD-L1 של 10 נקודות ומעלה ובחולים עם קרצינומה של תאי קשקש.

לאחר חציון מעקב של 7.1 חודשים של טיפול ב- Pembrolizumab ו-6.9 חודשים של טיפול כימותרפי, משך ההישרדות הכוללים בחולים עם PD-L1 CPS של 10 נקודות ומעלה (222 חולים), אשר טופלו ב- Pembrolizumab, עמד על 9.3 חודשים, זאת בהשוואה ל-6.7 חודשים בקבוצת הטיפול הכימותרפי (יחס סיכון של 0.69, p=0.0074). ההבדל בהישרדות הכוללת לא היה מובהק סטטיסטית באוכלוסיית המחקר לפי כוונה לטפל (7.1 חודשים לעומת 7.1 חודשים).

החוקרים מציינים כי בתת הקבוצה של חולים עם קרצינומה של תאי קשקש תועד שיפור משמעותי קלינית בהישרדות הכוללת לאחר טיפול ב- Pembrolizumab, בהשוואה לטיפול כימותרפי, אך הבדל זה לא היה מובהק סטטיסטית לאור הגבולות שהוגדרו מראש (401 חולים; 8.2 חודשים לעומת 7.1 חודשים, יחס סיכון של 0.78; p=0.0095).

שיעורי הישרדות ללא-התקדמות השתפרו גם כן עם Pembrolizumab בחולים עם PD-L1 CPS של 10 נקודות ומעלה (21% לעומת 7%). בקבוצת החולים עם קרצינומה של תאי קשקש עמדו שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות על 15% לעומת 9%; במדגם המחקר לפי כוונה לטפל עמדו שיעורים אלו על 12% לעומת 10%, בהתאמה.

שיעורי התגובה הכוללים השתפרו עם Pembrolizumab בכל שלוש הקבוצות: 21.5% לעומת 6.5%; 16.7% לעומת 7.4%; ו-13.1% לעומת 7.1%.

בעת חיתוך הנתונים, תשעה חולים בקבוצת הטיפול ב- Pembrolizumab עדיין קיבלו את הטיפול, כאשר חמישה השלימו שנתיים של טיפול. כל החולים בקבוצת הטיפול הכימותרפי לא קיבלו עוד טיפול זה.

הטיפול ב- Pembrolizumab לווה בשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים בכל דרגה (64% לעומת 86%), או אירועים בדרגה 3-5 (18% לעומת 41%), בהשוואה לטיפול כימותרפי. לא זוהו סוגיות בטיחות חדשות עם טיפול ב- Pembrolizumab.

החוקרים טוענים כי ממצאי המחקר תומכים בשימוש ב- Pembrolizumab כטיפול קו-שני סטנדרטי בחולים עם PD-L1 CPS של 10 ומעלה. שיעורי התגובה הכוללים היו גבוהים יותר עם Pembrolizumab לעומת טיפול כימותרפי ופרופיל הבטיחות היה טוב יותר עם Pembrolizumab.

מתוך כנס ה-GICS

לידיעה במדסקייפ