שיעורי אבחנת דיספלזיה הם הגבוהים ביותר במהלך השנה הראשונה לאחר אבלציה אנדוסקופית מוצלחת של וושט על-שם בארט, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה, שפורסמו במהלך חודש יוני בכתב העת The American Journal of Gastroenterology.
החוקרים בחנו את היקף זיהוי מקרי Intestinal Metaplasia (IM), דיספלזיה וממאירות במהלך השנה הראשונה והשנים הבאות לאחר הפוגה מלאה של מטפלזיה אינטסינאלית בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של 22 מחקרים, כולל 1,973 חולים עם מעקב של 5,176 שנות-אדם.
היארעות זיהוי מקרי IM לכל שנת-מטופל לאחר הפוגה מלאה של מטפלזיה אינטסינאלית עמד על 12% בשנה הראשונה, 7% בשנה השניה ו-3% בשנה השלישית. שיעור זיהוי מקרי דיספלזיה היה גבוה יותר משמעותית בשנה הראשונה לאחר הפוגה מלאה (3% לשנת-מטופל), בהשוואה לשנים הבאות (1% לשנת מטופל) ושיעור זיהוי דיספלזיה בדרגה גבוהה / אדנוקרצינומה של הוושט היה גבוה יותר באופן לא-מובהק בשנה הראשונה (1% לשנת מטופל), בהשוואה לשנים מאוחרות יותר (0%).
ההבדלים נותרו ללא תלות בטיפול האנדוסקופי, הגדרת הפוגה מלאה, השלמת ביופסיות מצומת קיבה-וושט במהלך המעקב והיסטולוגיה בסיסית.
ממצאים אלו מדגישים את חשיבות מעקב הדוק במהלך השנה הראשונה לאחר הפוגה מלאה של מטפלזיה אינטסינאלית.
Am J Gastroenterol 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!