טיפול אחזקה ארוך-טווח במעכבי תעלות מימן מלווה בסיכון מוגבר לסרטן הוושט, גם בחולים הנוטלים תרופות אלו בשל התוויות שאינן מלוות בסיכון מוגבר לממאירות זו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש משבדיה, שפורסמו במהלך חודש פברואר בכתב העת Cancer Epidemiology.
מחקר העוקבה מבוסס-אוכלוסיה כללה את כל 796,492 המבוגרים שנטלו טיפול אחזקה במעכבי תעלות מימן בשבדיה בין 2005-2012. הם חישבו את שיעורי SIR (Standardized Incidence Ratio) להערכת הסיכון לאדנוקרצינומה של הוושט (ולהשוואה קרצינומה של תאי קשקש) בקרב מטופלים שנטלו טיפול ארוך-טווח במעכבי תעלות מימן, בהשוואה לאוכלוסיית הרקע. עוד הם בחנו הבדלים לפי ההתוויה לטיפול במעכבי תעלות מימן.
מבין כל המשתתפים שנטלו טיפול אחזקה במעכבי תעלות מימן, שיעורי SIR הכוללים לאדנוקרצינומה של הוושט עמדו על 3.93. שיעורי SIR לאדנוקרצינומה היו מוגברים גם כן בקרב אלו ללא מחלת החזר קיבה-וושט שנטלו תרופות אלו להתוויות שאינן מלוות בסיכון מוגבר לאדנוקרצינומה של הוושט. לדוגמא, שיעורי SIR בקרב אלו שנטלו טיפול אחזקה במעכבי תעלות מימן כטיפול משולב עם נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים ואספירין עמדו על 2.74 ו-2.06, בהתאמה. שיעורי SIR לקרצינומה של תאי קשקש היה מוגבר במרבית ההתוויות שנבחנו, אך בהיקף קטן יותר בהשוואה לאדנוקרצינומה של הוושט.
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול ארוך-טווח במעכבי תעלות מימן מלווה בסיכון מוגבר לאדנוקרצינומה של הוושט בהעדר גורמי סיכון אחרים. הם ממליצים לנקוט משנה זהירות בשימוש ארוך-טווח בתרופות אלו.
Cancer Epidemiol. Published online February 22, 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!