התועלת של תרופות ממשפחת SSRI בטיפול ברגישות-יתר של הוושט (Am J Gastroenterol)

חוקרים מיוון מדווחים כי בחולים מסוימים עם תסמיני ריפלוקס אופייניים, שאינם מגיבים לטיפול בתרופות ממשפחת PPI (Proton Pump Inhibitor), תתכן תועלת לטיפול בתרופות ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor).

לדברי החוקרים, ניטור אמבולטורי של רמות pH במהלך 24 שעות מאפשר לרופאים לזהות חולים עם רגישות-יתר של הוושט, בהם תתכן תועלת לטיפול ב-SSRI.

ממחקרים מבוססי-אוכלוסייה עולה כי 32% מהחולים עם NERD (Non Erosive Reflux Disease) סובלים מרגישות-יתר של הוושט ו-27% סובלים מצרבת פונקציונאלית.

ניתן להמליץ על טיפול אגרסיבי יותר לדיכוי חומצה בחולים עם אנדוסקופיה תקינה וריפלוקס של חומצה. עם זאת, הטיפול ברגישות-יתר של הוושט ובצרבת פונקציונאלית עודנו נותר מאתגר.

הוכח כי מינונים נמוכים של SSRI ונוגדי-דיכאון טריציקליים מקלים על כאב חזה שאינו ממקור לבבי, וכאב עקב DES (Diffuse Esophageal Spasm).

במטרה לבחון אם SSRI עשויים להועיל לחולים עם רגישות-יתר של הוושט, החוקרים כללו במחקר 252 חולים עם תסמיני ריפלוקס אופייניים, למרות טיפול ב-PPI, פעמיים ביום. החולים התבקשו להפסיק את הטיפול סותר החומצה למשך 30 ימים לפני המחקר. לאחר מכן בוצעה בדיקת ניטור pH במהלך 24 שעות.

ב-219 חולים תועדו תסמינים במהלך יום המחקר וב-105 (47.9%) אינדקס התסמינים היה חיובית, כלומר, אירועי ריפלוקס הקדימו לפחות מחצית מאירועי התסמינים. בתת-קבוצה זו, ל-75 (71.4%) זמן החשיפה לחומצה של הוושט הדיסטאלית היה תקין והם הוגדרו כבעלי רגישות-יתר של הוושט.

חולים אלו, כשליש מאלו עם תסמינים ביום המחקר, חולקו באקראי לטיפול ב-Citalopram במינון 20 מ”ג, או פלסבו, פעם ביום, למשך שישה חודשים.

בתום תקופת המעקב, 15 חולים בקבוצת הטיפול הפעיל (38.5%) המשיכו לדווח על תסמיני ריפלוקס. שיעור זה היה נמוך משמעותית בהשוואה ל-66.7% מהחולים בקבוצת הפלסבו.

אף אחד מהמשתתפים לא אבד במהלך תקופת המעקב ולא תועדו מקרי פרישה מהמחקר בשל תופעות לוואי של תרופת המחקר.

החוקרים מציינים כי חולים עם רגישות-יתר של הוושט וצרבת פונקציונאלית לרוב אינם מגיבים לטיפול ב-PPI. לכן, חשוב לנסות גישות טיפול אחרות. הם מסכמים וכותבים כי זוהי הפעם הראשונה בין נעשה שימוש בתרופות ממשפחת SSRI לטיפול בחולים עם תסמיני ריפלוקס של הוושט עם תוצאות חיוביות.

Am J Gastroenterol. Published online May 31, 2011

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן