האם ביטוי של TP53 מנבא התפתחות של ממאירות ב- Barrett esophagus? (מתוך Gut)

זיהוי אימונוהיסטוכימי של הסמן הביולוגי TP53 מנבא התקדמות שלBarrett’s esophagusלעבר אדנוקרצינומה בוושט, כך עולה ממחקר חדש שפורסם בגיליון אוקטובר של Gut. אולם, רגישות המחקר נמוכה מכדי שיהיה בעל ערך בתכניות המעקב.

לדברי החוקרים, מחקר קודם שנערך בנושא, הציע כי TP53 יכול להיות בעל ערך בניבוי של סיכון מוגבר להתפתחות אדנוקרצינומה בחולים עם Barrett’s esophagus.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם ביטוי שונה של TP53 ושל שלושה סמנים ביולוגיים נוספים קשור בסיכון מוגבר לממאירות בוושט, בקרב חולים הסובלים מ- Barrett’s esophagus .

חולים שהביופסיות שלהם הראו צביעה דיפוזית או חזקה ל- TP53, היו בעלי סיכון גבוה פי 11.7 לפתח ממאירות בוושט. חולים עם צביעה מקומית בלבד של TP53, לעומת זאת, לא היו בסיכון גבוה.

למרות יחס הסיכויים הגבוה, רק כשליש מהחולים שהתקדמו לעבר ממאירות בוושט או לדיספלזיה בדרגה גבוהה, היו עם ביופסיות התחלתיות שהראו צביעה דיפוזית או חזקה ל- TP53.

ברור היום כי זיהוי אימונוהיסטוכימי של TP53 הוא סמן ביולוגי להתקדמות ממאירה ב- Barrett’s esophagus, אך כשעומד לבדו, הוא בעל רגישות נמוכה, מכדי שישמש כקריטריון למעקב אנדוסקופי.

החוקרים מסכמים ואומרים, כי דרוש זיהוי של סמנים ביולוגיים נוספים עם ערכי רגישות וספציפיות גבוהים, לשם זיהוי חולים עם Barrett’s esophagus, הנמצאים בסיכון גבוה לפתח גידול סרטני.

Gut 2006;55:1390-1397

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן