האם ארדיקציה של הליקובקטר פילורי משפרת את התגובה ל- L-Dopa? (מתוך Neurology)

ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי טיפול אנטיביוטי במטרה לחסל זיהום בהליקובקטר פילורי (H. pylori) במטופלים עם מחלת פרקינסון משפר את הספיגה של L-dopa. המחקר פורסם בכתב העת לנוירולוגיה (Neurology).

בראיון שנערך עימו מסר אחד החוקרים כי ממצאים אלה עשויים לשנות את הגישה לחולי פרקינסון עם תגובה קלינית דלה לטיפול ב- L-dopa. החוקר הוסיף כי טיפול אנטיביוטי קצר במטרה להביא לארדיקציה של H. pylori עשוי לגרום לשיפורים קליניים ארוכי טווח.

החוקרים חילקו אקראית 34 חולי פרקינסון לקבלת טיפול אנטיביוטי שמטרתו ארדיקציה של H. pylori או לקבלת פלצבו (נוגד חימצון כללי). המטופלים, שלכולם הייתה בתחילת המחקר גסטריטיס פעילה, היו תחת מעקב שבוע ו-3 חודשים לאחר הטיפול.

החוקרים דיווחו כי הטיפול האנטיביוטי הביא לעלייה משמעותית בספיגת L-dopa, לשיפור משמעותי במוגבלויות הקליניות ולירידה נלווית בניקוד של גסטריטיס ודואודניטיס. על פי הדיווח, בקבוצת הפלצבו לא נצפו שינויים כלשהם.

החוקרים סיכמו באומרם כי זיהום ב- H. pyloriמוביל לספיגה לקוייה של התרופה, ככל הנראה בשל גסטרודואודניטיס פעילה.

החוקר סיכם בראיון שנערך עימו כי אותה גישה אנטיביוטית מתאימה קרוב לוודאי גם לטיפולים בהפרעות אחרות, שבהן הפרעות בפיזיולוגיית מערכת העיכול הנגרמות מזיהום ב- H. pylori פוגעות בספיגה של תרופות הניתנות פומית. 

לידיעה המלאה ממדסקייפ

Neurology 2006;66:1824-1829.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן