לראשונה בישראל : כריתת אונה ימנית של כבד- ללא פתיחת הבטן

לראשונה בארץ, במרכז הרפואי “שיבא” תל השומר נערך ניתוח מסוג זה ע”י פרופ’ Cristiano Huscher מבית החולים “סאן ג’יאובאני” ברומא, הנחשב למוביל בעולם בשטח הכירורגיה הלפרוסקופית המתקדמת ופרופ’ עמרם אילון , מנהל המחלקה לכירורגיה והשתלות ב”שיבא”

בחודש יוני, עבר הישראלי הראשון ובין הבודדים בעולם ניתוח להסרת אונת כבד ימנית ללא פתיחת הבטן.

מדובר בניתוח לפרסקופי שאינו מצריך פתיחת הבטן .

לשם צפייה באברים הפנימיים נעזרים במצלמה זעירה, המוחדרת לחלל הבטן דרך הטבור. בעזרת המצלמה מוקרן מהלך הניתוח על גבי מסך טלוויזיה. בנוסף מבצעים שלושה חתכים קטנים של

כ – 0.5-1 ס”מ, דרכם מחדירים צינורות בעובי של 1 ס”מ המשמשים לכריתת האיבר וביצוע פעולות כירורגיות רגילות אחרות.

“כריתת אונת כבד ימנית בלפרוסקופיה נחשבת לאחד השיאים בכירורגיה הלפרוסקופית והיא בוצעה במרכזים בודדים בעולם” , אומר פרופ’ עמרם אילון: “הניתוח בטכניקה זו קשה לביצוע ומצריך מיומנות טכנית גבוהה. הניתוח מחייב חתך גדול בצד הבטן של כ 2.5 ס”מ. בשיטה הלפרוסקופית לא מתבצעת פתיחת בטן ולכן דרגת הכאב פחותה בהרבה מדרגת הכאב לאחר ניתוח פתוח, תהליך ההחלמה מהיר יותר, הסיכון ללקות בזיהומים קטן מאוד, וכמובן ישנם פחות סיבוכים בפצע הניתוח.”

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן