החזרת נוזל מרה לאחר ניקוז חיצוני של המרה משפרת את תוצאות הניקוז (Ann Surg)

ממחקר חדש עולה שיש יתרון בהחלפת נוזל המרה בזמן ניקוז מרה חיצוני לפני הפטקטומיה בשל גידול של העץ הביליארי.

במחקר השתתפו 25 חולים עם סרטן של המערכת הביליארית שעברו percutaneous transhepatic biliary drainage (PTBD) לפני הניתוח. בכל החולים הוחזר נוזל מרה למעיים באמצעות שתייה או באמצעות nasoduodenal tube. הזמן הממוצע בין ניקוז המרה לתחילת החלפתה עמד על כ-21.3 ימים ומשך הזמן הממוצע שההחלפה נמשכה היה 20.7 ימים. הנפח הממוצע שהוחזר היה 714 ± 346 מ”ל ליום.

החוקרים דיווחו שבעקבות החזרת המרה עלו בצורה משמעותית הריכוזים של חומצות המרה, של הכולסטרול ושל הפוספוליפידים בנוזל המרה.

יחס הלקטולוז למניטול ירד מ-0.063 ל-0.038 (מובהק סטטיסטית) ורמת הפעילות של האנזים diamine oxidase בסרום עלתה אף היא בצורה מובהקת וביחס ישר למשך הזמן שנמשכה החזרת המרה.

החוקרים ציינו שביצוע PTBD ללא החזרת מרה אינו משקם את התפקוד הלקוי של דופן המעי כמחסום. “החזרת מרה בזמן ניקוז חיצוני עשויה לשפר את הליקוי בעיקר ע”י תיקון של הנזק שנגרם לרירית המעי” הם הוסיפו.

החוקרים המליצו לבצע החזרה של מרה לאחר ניקוז מרה חיצוני בחולים המתוכננים לעבור הפטקטומיה בשל סרטן של המערכת הביליארית.          

Ann Surg. 2004;239:510-517

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן