על-פי תוצאות מחקר שפורסמו לאחרונה, ניתן לאבחן את סוג הזיהום הגורם לשלשול בהתבסס על הגזים הנדיפים הנלווים לו.  

החוקרים כותבים כי בשימוש בטכניקות המקובלות עלול האבחון המיקרוביולוגי של זיהום הגורם לשלשול לארוך מספר ימים. הם מוסיפים כי בהתאם לנסיבות הפרטיות בכל חולה, עלולות תוצאות העיכוב באבחון לנוע בין אובדן התיפקוד לבין אישפוז ממושך או אפילו מוות. הם מסבירים כי קיים צורך דחוף בביצוע אבחון מדויק ומהיר של החולים.

החוקרים אספו דגימות צואה מ-35 נבדקים שאושפזו בשל שלשול כתוצאה מזיהום ומ-6 נבדקי ביקורת בריאים, והשתמשו בשיטת solid phase microextraction, SPME, ובשיטת chromatography and mass spectroscopy, GC-MS, בכדי למצות ולזהות את  הגזים הנדיפים.

הגורמים העיקריים לשלשול כתוצאה מזיהום נמצאו קשורים לדפוסי הרכב גזים אופייניים: תרכובות furan ללא indoles בזיהומי Clostridium difficile, תרכובות ethyl dodecanoateבזיהומי rotavirus, אמוניה ללא ethyl dodecanoate בזיהומים אחרים בוירוסים אנטריים, והעדר hydrocarbons ו-terpenes בזיהומים שנגרמים על-ידי Campylobacter.

החוקרים מסבירים כי משום שטיב הממצאים תלוי בשיטת הבדיקה, שינוי סיב ה-SPME ושינוי הפרוטוקול של בדיקת GC-MS עשויים לחשוף סמנים ספציפיים ורגישים יותר ולשפר את מהירות ניתוח התוצאות.  

החוקרים כותבים כי תוצאות אלו עשויות להוות בסיס לאבחון מהיר של חולים הסובלים משלשול עקב זיהום. הם מציינים כי יש לבחון האם ניתן ליישם את השיטה במחלות לא-זיהומיות של מערכת העיכול וכי פיתוח מכשיר זול שיוכל לבצע בדיקה זמינה יזרז את מתן האבחון ויחסוך זמן וכסף.