תוצאות מבטיחות לשילוב של docetaxel ו- cisplatin בטיפול בסרטן של הקיבה והושט

שילוב של docetaxel ו- cisplatin עם או ללאhuman granulocyte colony stimulating factor (G-CSF) ו/או erythropoietin מביא לתוצאות מבטיחות בחולים עם סרטן מתקדם של הקיבה והושט.

במסגרת מחקר phase II חוקרים בדקו את ההשפעה כנגד הגידול ואת הסבילות לטיפול של דוסטקסל (Taxotere) וציספלטין (Abiplatin, Cisplatin) עם או ללא גורמי גידול המטופויטים ב- 37 חולים עם סרטן של הקיבה והושט (gastroesophageal cancer) בשלב מתקדם.

הטיפול כלל 50 מ”ג/מ”ר דוסטקסל ומינון זהה של ציספלטין בימים 1 ו- 15 בקורסים של 4 שבועות. בנוסף ניתן קורס 5 ימים של G-CSF תת עורי, 5 מיקרוגרם/ק”ג/יום, בהתאם לספירת הנויטרופילים באותו יום. כאשר ההמוגלובין ירד אל מתחת ל- 12 מ”ג/ד”ל, ניתן טיפול באריתרופואטין תת עורי, 3 פעמים בשבוע.

שיעור התגובה היה 46%; כולל 4 מקרים (11%) של תגובה מוחלטת ו- 13 מקרים (35%) של תגובה חלקית. ל- 11 חולים היתה מחלה יציבה ול- 9 מחלה פרוגרסיבית.

חציון זמן התגובה היה 3 חודשים, זמן עד התקדמות 7 חודשים וחציון זמן השרדות 11.5 חודשים. 43% מהחולים נותרו בחיים בסיום תקופת המחקר.

רעילות המטולוגית היתה שכיחה, אולם נויטרופניה מדרגה 4 התרחשה ב- 3 חולים בלבד. תופעות לוואי אחרות כללו אלופציה (14%), זיהומים (3%) ואנפילקסיס.

החוקרים כותבים כי על פי תוצאות אלו נראה שטיפול זה הינו יעיל ונסבל בחולים עם סרטן מפושט של הקיבה והושט.

Oncology 2003;65:211-217.

לידיעה ב- Doctor’s Guide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן