מנתונים חדשים שטרם עברו סיקור עמיתים ופורסמו באתר Researchsquare עולה כי מתן Denosumab (פרוליה) במחצית המינון המקובל, קרי מתן הטיפול במינון 30 מ”ג כל חצי שנה, לנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס ובסיכון בינוני לשברים שמר על צפיפות העצם.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הטיפול בפרוליה הפחית את הסיכון לשברי חוליות, ירך ושברים לא-חולייתיים לאורך עד 10 שנים כאשר ניתן במינון הסטנדרטי של 60 מ”ג כל חצי שנה, כאשר הפסקת הטיפול מלווה בירידה מהירה בצפיפות העצם, עליה בשחלוף עצם וסיכון מוגבר לשברים. תוצאות הטיפול בפרוליה במינון מופחת של 30 מ”ג כל חצי שנה לא נבחנו במחקרים קליניים.

המחקר הנוכחי כלל 114 נשים לאחר-מנופאוזה, בגילאי 50-90 שנים (גיל ממוצע של 68 שנים), עם אוסטיאופורוזיס ובסיכון בינוני לשברים (סיכון של 10-20% לשבר אוסטיאופורוטי מג’ורי לאורך עשר שנים), אך ללא שברים אוסטיאופורוטיים בעבר, אשר קיבלו טיפול סטנדרטי בפרוליה (60 מ”ג כל שישה חודשים) למשך לפחות שנה אחת והסכימו להחליף לטיפול במינון 30 מ”ג.

הנשים במחקר השלימו בדיקות צפיפות עצם להערכת עמוד שדרה מותני, צוואר ירך, כלל ירך ושליש דיסטאלי של הרדיוס בתחילת המחקר, לאחר שנה ושנתיים.

לאחר 12 חודשים, בהשוואה למצב בתחילת המחקר, צפיפות העצם הממוצעת בעמ”ש מותני עלתה ב-2.03% (p<0.001), כאשר בירך וברדיוס דיסטאלי צפיפות העצם נותרה יציבה. לאחר 24 חודשים, בהשוואה לערכי הבסיס, צפיפות העצם הממוצעת בעמ”ש מותני עלתה ב-3.44% (p<0.001) ונותרה יציבה ביתר אתרי השלד.

במהלך 34 חודשי הטיפול במסגרת המחקר לא תועדו מקרים של שברים קליניים בקרב המשתתפות במחקר.

החוקרים כותבים כי החלפת הטיפול בפרוליה מ-60 מ”ג ל-30 מ”ג כל חצי שנה שמרה על צפיפות העצם בירך וברדיוס ולוותה בשיפור קל בצפיפות העצם בעמ”ש מותני לאחר שנה ולאחר שנתיים, ללא תלות במשך הטיפול בפרוליה טרם הפחתת המינון.

נשים שהגיעו ליעד הטיפול תחת פרוליה במינון סטנדרטי החוששות מתופעות הלוואי הנדירות של פרוליה במינון המלא – נמק עצם הלסת או שבר אטיפי – עשויות להעדיף טיפול במינון מופחת במידה וזה שומר על צפיפות העצם.

מתוך אתר Researchsquare

לידיעה במדסקייפ