בנשים שהשלימו חמש שנות טיפול בביספוספנטים לא תועד ערך מוסף למתן הטיפול למשך חמש שנים נוספות, בכל הנוגע לסיכון לשברי ירך, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים העידו על ההשפעה המגנה מפני שברים של ביספוספנטים במהלך 3-5 השנים הראשונות לטיפול. עם זאת, היעילות של המשך טיפול בתרופות אלו למשך 10 שנים אינה ידועה. כעת הם ביקשו לבחון את הקשר בין הפסקת ביספוספנטים בתחילת מחקר, הפסקת הטיפול לאחר שנתיים והמשך טיפול למשך 5 שנים נוספות, על הסיכון לשבר ירך בנשים שהשלימו חמש שנות טיפול בביספוספנטים בתחילת המחקר.

מחקר העוקבה כלל נשים שהיו רשומות במאגר Kaiser Permanente בצפון ודרום קליפורניה, אשר החלו טיפול פומי בביספוספנטים והשלימו חמש שנות טיפול.

בקרב 29,685 נשים (גיל חציוני של 71 שנים) תועדו 507 שברי ירך. בהשוואה להפסקת ביספוספנטים בתחילת המחקר, החוקרים לא זיהו הבדלים בסיכון לשבר ירך בנשים שהמשיכו בטיפול לשנתיים או לחמש שנים נוספות. למרות שלא תועדו הבדלים בסיכון לשבר ירך בתוך חמש שנים בהשוואת מתן ביספוספנטים למשך חמש שנים נוספות אל מול מתן הטיפול למשך שנתיים נוספות, נראה כי הסיכון לשבר ירך בטווח הביניים היה נמוך יותר בנשים שהפסיקו את הטיפול לאחר שנתיים נוספות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בנשים שהשלימו חמש שנות טיפול בביספסופנטים, הסיכון לשבר ירך לא היה שונה באלו שהפסיקו את הטיפול בתום חמש השנים לעומת אלו שהמשיכו בחמש שנות טיפול נוספות. במידה ונשים המשיכו בטיפול שנתיים נוספות ואז הפסיקו את הטיפול, הסיכון היה נמוך יותר, בהשוואה לאלו שהמשיכו בטיפול לחמש שנים נוספות.

JAMA Netw Open. Published online December 7, 2020

לידיעה במדסקייפ