שינויים על-רקע טיפול בסמני עצם מנבאים הפחתת שברי חוליות עם טיפול נוגד-ספיגה, כך עולה ממטה-רגרסיה חדשה של נתונים מ-14 מחקרים. ממצאים אלו עשויים לסייע בפיתוח טיפולים חדשים לאוסטיאופורוזיס או כאשר בוחנים משטרי טיפול קיימים.
החוקרים מטעם ה-FNIH (Foundation for the National Institute of Health) בחנו נתונים אודות 28,000 משתתפים מ-14 מחקרים (11 להערכת ביספוספנטים ושלושה להערכת SERM) במטרה לקבוע אם שינויים בטווח קצר בסמני שחלוף עצם מנבאים תוצאות שברים.
באופן כללי, ירידה גדולה יותר בסמני עצם עם הטיפול לוותה בירידה גדולה יותר בסיכון לשברים, והקשר היה בולט יותר עבור סמני יצירת עצם Bone-specific Alkaline Phosphatase (bALP) ו-P1NP (Procollagen I N-Propeptide) בהשוואה לסמני ספיגת עצם (N-terminal/C-terminal Telopeptide of type 1 Collagen).
החוקרים מדווחים כי ירידה כוללת של 12% ברמות bALP ניבאה ירידה של 33% בסיכון לשברי חוליות וירידה כוללת של 30% ב-bALP ניבאה ירידה של 65% בסיכון לשברים.
בדומה, עם P1NP, ירידה כוללת של 22% ניבאה ירידה של 30% בשברי חוליות וירידה של 50% בסמן ניבאה ירידה של 62% בסיכון לשבר.
בניתוח לפי מטה-רגרסיה, שינויים ב-bALP ו-P1NP ניבאו משמעותית סיכון לשברי חוליות, אך אף אחד מסמני העצם הללו לא ניבא משמעותית את הסיכון לשברי ירך או שברים לא חולייתיים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי שינויים בטווח הקצר במספר סמני שחלוף עצם מנבאים הופעת שברי חוליות בעתיד.
J Bone Min Res 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!