בעקבות התיאוריה לפיה נגיפי קורונה משתמשים בקולטן ACE2 בכדי לחדור לתאים, חוקרים שונים שיערו כי תרופות הפועלות על ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון, כולל מעכבי ACE ותרופות ממשפחת ARB, עשויות להוביל לעליה בסיכון להדבקה בנגיפי קורונה.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הרשומות הרפואיות אודות 5.6 מיליון מטופלים בבריטניה במטרה לבחון את היארעות מקרי שפעת בקרב מבוגרים שקיבלו מרשם לטיפול במעכבי ACE בין 1998 עד 2016. החוקרים בחנו גם את הקשר בין היארעות שפעת ובין משך השימוש במעכבי ACE, אשר הוגדר על-פי סך ימים עבורם היה מרשם זמין (0, פחות מ-0.5 שנים, 0.5-1.5 שנים, 1.5-2.5 שנים, 2.5-3.5 שנים, 3.5-5.0 שנים, 5.0-7.5 שנים, 7.5-10.0 שנים ו-10.0 שנים ומעלה). באותו אופן, הם בחנו את הקשר בין תרופות ממשפחת ARB ובין היארעות שפעת.
החוקרים זיהו 700,994 מטופלים שקיבלו מרשם לטיפול במעכב ACE ו-230,028 מטופלים שקיבלו מרשם לטיפול ב-ARB. סך כולל של 4,742,017 משתתפים במאגר לא קיבלו מרשם למעכב ACE, ARB, או Aliskiren.
במהלך חציון מעקב של 8.7 שנים, מטופלים שקיבלו מרשם לטיפול במעכב ACE היו בסיכון מופחת לשפעת, בהשוואה לאלו שלא קיבלו את הטיפול התרופתי (יחס סיכון מתוקן של 0.66, רווח בר-סמך 95% של 0.62-0.70).
החוקרים מדווחים כי בהשוואה לאלו שלא קיבלו את הטיפול התרופתי, באלו שנטלו את הטיפול במשך פחות מחצי שנה עמד יחס הסיכון על 0.99 (רווח בר-סמך 95% של 0.91-1.07), על 0.74(רווח בר-סמך 95% של 0.65-0.85) באלו שנטלו את הטיפול לאורך 2.5-3.5 שנים ועל 0.52 (רווח בר-סמך 95% של 0.46-0.58) עם טיפול במשך 5.0-7.5 שנים.
המגמות היו דומות כאשר החוקרים בחנו את היארעות שפעת ושימוש בתרופות ממשפחת ARB.
לסיכום, לטיפול במעכבי ACE ו-ARB אין השפעה על היארעות שפעת או שהטיפול מלווה בהיארעות מופחתת של שפעת, בתלות במשך השימוש.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!