הקפדה על דיאטה ים-תיכונית למשך 12 שבועות, עם או ללא צום לסירוגין, לוותה בשיפור גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, דוגמת משקל גוף ולחץ דם, בחולים עם מחלת כבד סטאטוטית על-רקע הפרעה מטבולית (MASLD, או Metabolic Dysfunction-Associated Steatotic Liver Disease) ועודף-משקל או השמנת-יתר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Alimentary Pharmacology & Therapeutics. בשילוב עם צום לסירוגין, דפוס תזונה זה הוביל גם לירידה בהמוגלובין מסוכרר ותנגודת לאינסולין.

המחקר האקראי ומבוקר נערך באתונה בין 2022 עד 2024 וכלל 59 חולים עם MASLD ועודף-משקל או השמנת-יתר (גיל ממוצע של 52.9 שנים, 45.8% גברים). המשתתפים חולקו באקראי לקבוצת ביקורת (19 חולים), צום לסירוגין מוקדם (20 חולים), או צום לסירוגין מאוחר (20 חולים). כל המשתתפים הקפידו על דיאטה ים-תיכונית, היפוקלורית (500 קילוקלוריות/יום מתחת להוצאה אנרגטית במנוחה), כאשר אלו בזרוע צום לסירוגין מוקדם אכלו במסגרת חלון של 10 שעות בין 8 בבוקר עד 6 בערב, אלו בקבוצת צום לסירוגין מאוחר אכלו בין 12 בצהריים עד 10 בערב ובקבוצת הביקורת לא הייתה כל מגבלה על זמני האכילה.

החוקרים אספו מגוון מדדים בריאותיים בתחילת המחקר ובמרווחים קבועים לאורך 12 שבועות התערבות, כאשר רובם נבחנו שמונה שבועות לאחר ההתערבות.

בכל שלוש הקבוצות נרשמה ירידה דומה במשקל הגוף (7.6-8.3%, p<0.001) ובמסת השומן (14.8-16.7%, p<0.001), לצד ירידה משמעותית בלחץ הדם (ירידה של 7-12% בלחץ דם סיסטולי וירידה של 5-12% בלחץ דם דיאסטולי) לאחר 12 שבועות, בהשוואה לערכי הבסיס.

דיאטה ים תיכונית עם צום לסירוגין מוקדם לוותה בשיפור משמעותי בריכוז המוגלובין מסוכרר (p=0.001) ומדדי תנגודת לאינסולין (p<0.05) לאחר 12 שבועות.

סטאטוזיס כבדי ירד ב-6.5-9.5% בכל הקבוצות לאחר 12 שבועות, בהשוואה לערכי הבסיס (p<0.05 בכל המקרים), אך נוקשות כבדית השתפרה רק באלו בזרוע צום לסירוגין מוקדם (p=0.03).

לא תועדו הבדלים משמעותיים בשלוש הקבוצות בתאבון סובייקטיבי או היענות להתערבות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי צום לסירוגין של 14:10 עם דיאטה ים-תיכונית היפוקלורית הינה התערבות תזונתית יעילה, מקובלת ונסבלת היטב לטיפול בחולים עם MASLD.

Alimentary Pharmacology & Therapeutics, April 2025

לידיעה במדסקייפ