אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) היא דלקת תוך־עינית כרונית שעלולה להוביל לירידה בראייה ואף לעיוורון, ופוגעת בעיקר בבני 20–50. מעבר לנזק המבני לעין, המחלה כרוכה בעומס נפשי ניכר: הטיפול ממושך, ההתלקחויות בלתי צפויות, והשימוש בקורטיקוסטרואידים לטווח ארוך עלול בעצמו לחקות ולהחריף תגובות דחק.
בוצע מחקר חתך רטרוספקטיבי מסוג מקרה־ביקורת מתוך מאגר All of Us (נתוני רשומות רפואיות, מאי 2018–יוני 2024). זוהו 3,266 חולי אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) לפי ICD10 מול 9,798 ביקורות מותאמות ביחס 1:3. ההתאמה כללה גיל, מין, גזע, מוצא אתני, עישון ומדדים חברתיים־כלכליים (תעסוקה, הכנסה, השכלה, ביטוח). ניתוח רב־משתני תוקנן לתת־פעילות בלוטת התריס, אנקילוזינג ספונדליטיס ולופוס.
תוצאות המחקר הראו שכיחות מוגברת מובהקת של כל ההפרעות הפסיכיאטריות שנבדקו (OR) הפרעת אישיות 3.74, הפרעת מצב רוח 3.31, דיכאון 3.34, חרדה 3.13, נדודי שינה 2.93, סכיזופרניה 2.38, שימוש בחומרים 2.34, דו־קוטבית 2.16, שימוש באופיואידים 2.06. גם לאחר הוצאת חולים עם אבחנה פסיכיאטרית שקדמה לאובאיטיס, ההפרש נשמר ואף גדל.
אצל משתתפים שחורים הקשר היה חזק יותר מאשר אצל לבנים עבור דיכאון (p=0.02), חרדה (p<0.0001), שימוש בחומרים (p=0.0004) ואופיואידים(p=0.01). רוב האבחנות הפסיכיאטריות ניתנו אחרי אבחנת האובאיטיס, ובעיקר משנה ואילך.
מסקנות המחקר היו שאובאיטיס לא זיהומית קשורה באופן חזק לתחלואה פסיכיאטרית נלווית, במיוחד בחולים שחורים. המחברים ממליצים על שילוב שגרתי של שאלונים לאבחון מוקדם של הפרעות פסיכיאטריות בטיפול העיני, בעיקר באוכלוסיות עם נגישות רפואית נמוכה, ככלי זול ולא־פולשני להפניה מוקדמת לפסיכיאטר.






תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!