שכיחות הפרעות זיקפה ברפואה ראשונית (Arch Intern Med)

ממחקר חדש עולה כי קיים קשר בלתי-תלוי בין הפרעות זיקפה ובין מחלות קרדיווסקולריות, סכרת, סיכון קורונרי בעתיד ורמות סוכר גבוהות בצום.

במסגרת המחקר עקבו החוקרים אחר 3,921 גברים מקנדה, בגילאי 40-88, שקיבלו טיפול ראשוני. החוקרים אספו את ההיסטוריה הרפואית של המשתתפים, ערכו בדיקה פיזיקלית ומדדי רמות סוכר בצום ורמות שומנים. החוקרים הגדירו הפרעות זיקפה כערך International Index of Erectile Function נמוך מ-26.

שכיחות הפרעות זיקפה במחקר עמדה על 49.4%. לאחר תיקנון לערפלנים אחרים, נוכחות מחלה קרדיווסקולרית (OR=1.45; 95% CI=1.16-1.81; P<0.01) או סכרת (OR=3.13; 95% CI=2.35-4.16; P<0.001) הגדילה את הסיכוי להפרעות זיקפה. עבור המשתתפים עם הפרעות קרדיווסקולריות או סכרת, נמצא קשר בלתי-תלוי בין הפרעות זיקפה ובין הסיכון הקורונרי המחושב ל-10 שנים (OR=1.03 לכל עליה של 1%;  95% CI=1.02-1.05;   P<0.001) ורמות סוכר בדם בצום (OR=1.14 לכל עליה של 18 מ”ג לד”ל;  95% CI=1.04-1.24;  P<0.01).

כמו כן, נמצא קשר בלתי-תלוי בין הפרעות זיקפה ובין היפרגליקמיה לא-מאובחנת (OR=1.46; 95% CI=1.02-2.10;  P=0.04),  הפרעות ברמות סוכר בצום (Impaired Fasting Glucose, OR=1.26;  95% CI=1.08-1.46;  P=0.004), וסינדרום מטבולי (OR=1.45;  95% CI=1.24-1.69;  P<0.001).

לסיכום, המחקר מצא קשר בין הפרעות זיקפה ומצבים אלו, אך לטענת החוקרים נותר עוד לקבוע אם הפרעות בזיקפה מקדימות את התפתחות מצבים אלו.

Arch Intern Med. 2006;166:213-219.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן