שיטת המחקר

• מחקר אוכלוסייה פרוספקטיבי שכלל 300 מטופלים בני 16 לכל הפחות
• כל המטופלים אובחנו עם CCM אך לא טופלו נוירוכירורגית
• משך המעקב ארוך: חציון של כ־15 שנה
• נבדקו שלוש תוצאות עיקריות:
  1. הסיכון להתקף ראשון
  2. הסיכון להתקפים חוזרים
  3. שיעורי הגעה לחופש מהתקפים לאורך זמן בחולים שפיתחו אפילפסיה

ממצאים עיקריים

1. שכיחות התקף ראשון

• אצל מטופלים שלא חוו התקף בתחילת הדרך, הסיכון להתקף ראשון במהלך 10 שנים היה נמוך — כ־6%

2. סיכון להתקפים חוזרים

• מתוך החולים שחוו התקף ללא פרבוקציה (unprovoked), הסיכון להתקף נוסף היה גבוה מאוד – כ־80% בתוך 10 שנים
• התחלת טיפול בתרופות אנטי־אפילפטיות לאחר התקף ראשון הפחיתה משמעותית את הסיכון להתקפים חוזרים

3. התפתחות אפילפסיה (CRE) והשליטה בה

• ב־110 חולים התפתחה אפילפסיה הקשורה ל־CCM
• למרות הסיכון הגבוה להתקפים חוזרים לאחר התקף ראשון, השליטה לאורך זמן הייתה טובה:
  • כ־82% הגיעו לחופש מהתקפים במשך שנתיים
  • כ־62% הגיעו לחופש מהתקפים במשך 5 שנים
• רובם השיגו זאת באמצעות טיפול תרופתי יחיד (monotherapy)

מסקנות המחקר:

• CCM שאינם מטופלים נוירוכירורגית אינם בעלי סיכון גבוה להתקף ראשון, וזה נתון מרגיע למטופלים
• לאחר התקף ראשון, הסיכון להתקפים חוזרים גבוה מאוד, ולכן מוצדקות הן הגדרה של אפילפסיה והן התחלת טיפול תרופתי
• לאורך זמן, רוב החולים מגיעים לשליטה טובה בהתקפים
• למטופלים ללא התקפים, אין הצדקה להתחיל טיפול רק על בסיס נוכחות CCM
• למטופלים עם התקף ראשון, יש מקום לשקול טיפול מוקדם

למאמר

ד”ר דוד אוריון, מצנתר מוח, נוירולוג, מנהל מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולריות, המרכז הרפואי שיבא, תל־השומר