מחקר חדש שפורסם ב-JAMA Cardiology מראה כי באנליזה מאוחדת של חולים עם אי ספיקת לב (HF) במחקרים הקליניים האקראיים DAPA-HF ו-DELIVER, על פני כל הספקטרום של מקטע הפליטה של חדר שמאל (LVEF), Dapagliflozin הפחית משמעותית את הסיכון למוות קרדיווסקולרי (CV) עם שיעורים נמוכים יותר של מוות פתאומי ומוות מ-HF מתקדם.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעות של Dapagliflozin על תמותה שקשורה למאפיינים קרדיווסקולרים ותמותה שאינה קשורה למאפיינים קרדיווסקולרים על פני הספקטרום של EF. הוא כלל אנליזה של מחקר Dapagliflozin ומניעת תוצאות שליליות באי ספיקת לב (DAPA-HF) שבו לקחו חלק מטופלים עם LVEF ≤40%, ומחקר הערכת Dapagliflozin כדי לשפר את חייהם של מטופלים עם אי ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור (DELIVER), שבו לקחו חלק מטופלים עם LVEF >40%. למחקרים הוקצו אוכלוסיות של חולים עם HF כרוני, תסמינים של New York Heart Association Class II-IV ופפטידים נטריאורטיים מוגברים, לטיפול ב-Dapagliflozin (10 מ”ג, פעם ביום) או לפלצבו. התוצא העיקרי של כל מחקר היה מורכב מהחמרה באירועי HF (אשפוז או ביקורים דחופים אצל הרופא עקב אי ספיקת לב) או מוות קרדיווסקולרי.

מתוך 11,007 מטופלים, התרחשו 1628 מקרי מוות במהלך המעקב (גיל ממוצע [SD] 71.7 [10.3] שנים; 1139 גברים [70.0%]). מתוך מקרי המוות, 872 (53.5%) יוחסו למקרי מוות קרדיווסקולרים, 487 (29.9%) למקרי מוות שאינם קרדיווסקולרים, ו-269 (16.5%) לסיבות לא ידועות. מתוך מקרי המוות הקרדיווסקולרים, 289 (33.1%; המייצגים 17.8% מסך מקרי המוות) נבעו מ-HF, כאשר 441 (50.6%; 27.1% מסך מקרי המוות) היו פתאומיים, 69 (7.9%; 4.2% מסך מקרי המוות) נבעו משבץ מוחי, 47 (5.4%; 2.9% מסך מקרי המוות) מאוטם שריר הלב, ו-26 (3.0%; 1.6% מסך מקרי המוות) נבעו מסיבות קרדיווסקולריות אחרות. שיעור מקרי המוות ללא סיבה קרדיווסקולרית היה גבוה יותר באלו עם EF גבוה יותר. באוכלוסיה המאוחדת, על פני הספקטרום של EF, טיפול ב- Dapagliflozin היה קשור לשיעורים נמוכים יותר של מוות ממחלות לב ( HR, 0.86; 95% CI, 0.75-0.98; P = .02), בעיקר בשל שיעורים נמוכים יותר של מוות פתאומי (HR, 0.84; 95% CI, 0.70-1.01; P = .07) ושל מוות מ-HF (HR, 0.88; 95% CI, 0.70-1.11; P = .30), עם הבדל קטן בשיעורי התמותה משבץ או מ-MI.

למאמר ב- JAMA Cardiology