שיעורי התמותה גבוהים כפליים בקרב טרנסג’נדרים תחת טיפול הורמונאלי, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, כאשר מנתונים לאורך חמישה עשורים עולה כי מגמה זו לא השתנתה לאורך השנים, כך מדווחים חוקרים מהולנד במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים דיווחו על שיעורי תמותה מוגברים בטרנסג’נדרים, אך לא ברור אם מגמה זו נכונה גם בשנים האחרונות. לאור זאת, הם ביקשו לבחון את שיעורי התמותה לאורך חמש שנים בקרב מבוגרים טרנסג’נדרים.

הם השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי של כלל המבוגרים הטרנסג’נדרים שהיו במעקב במרפאת זהות מגדרית בבית חולים באמסטרדם ואספו נתונים אודות טרנסג’נדרים שקיבלו טיפול הורמונאלי בין 1972 ועד 2018. במסגרת המחקר חושבו שיעורי התמותה המתוקנים בהשוואה לשיעורי התמותה באוכלוסיה הכללית בהתאם לגיל, תקופת השנה והמין.

החוקרים מדווחים כי 8,831 טרנסג’נדרים טופלו במרפאה בין 1972 ועד 2018, אך מאלו הוצאו 4,263 משתתפים מסיבות שונות ובסופו של דבר מדגם המחקר כלל 2,927 נשים טרנסג’נדריות ו-1,641 גברים טרנסג’נדרים, אשר היו במעקב כולל של 40,232 שנות-אדם ו-17,285 שנות-אדם, בהתאמה.

במהלך המעקב, 317 נשים טרנסג’נדריות (10.8%) הלכו לעולמן, שיעור גבוה מהצפוי בגברים באוכלוסיה הכללית (שיעורי תמותה מתוקנים של 1.8, רווח בר-סמך 95% של 1.6-2.0) ובנשים באוכלוסיה הכללית (שיעורי תמותה מתוקנים של 2.8, רווח בר-סמך 95% של 2.5-3.1). מהערכת שיעורי תמותה מסיבה ספציפית עלה כי שיעורי תמותה בנשים טרנסג’נדריות היו גבוהים יותר עקב מחלות לב וכלי דם, סרטן ריאות, HIV ואובדנות.

בגברים טרנסג’נדרים, 44 גברים (2.7%) הלכו לעולמם, שיעור גבוה מהצפוי בנשים באוכלוסיה הכללית (שיעורי תמותה מתוקנים של 1.8, רווח בר-סמך 95% של 1.3-2.4), אך לא בהשוואה לגברים באוכלוסיה הכללית. מהערכת שיעור תמותה מסיבה ספציפית עלה כי בגברים טרנסג’נדרים תועדה תמותה מוגברת עקב סיבות לא-טבעיות.

לא תועדה ירידה בסיכון לתמותה לאורך חמשת העשורים שנבחנו במחקר.

ממצאי המחקר מעידים על סיכון מוגבר לתמותה בקרב טרנסג’נדרים תחת טיפול הורמונאלי, ללא תלות בסוג הטיפול, כאשר הסיכון המוגבר לתמותה לא פחת לאורך הזמן.

Lancet Diabetes Endocrinol. Published online September 2, 2021

לידיעה במדסקייפ