מתת-מחקר של מחקר ORIGIN (Outcome Reduction with an Initial Glargine Intervention), שנועד לבחון את ההשפעה של טיפול בלנטוס עם תוספי חומצות שומן אומגה-שלוש על התקדמות טרשת עורקים, עלה כי בהשוואה לטיפול הסטנדרטי, רק לטיפול בלנטוס הייתה השפעה מתונה על הפחתת התוצא העיקרי שהיה קצב השינוי במדד CIMT (Carotid Intima Media Thickness) ב-12 אתרים לאורך עורקי התרדמה.
עם זאת, בעוד שטיפול בלנטוס הפחית משמעותית את התוצאים המשניים של המחקר (השיעור השנתי של שינוי במדד CIMT המקסימאלי בעורק התרדמה המשותף ובעורק התרדמה המשותף עם אתרי ההתפצלות), לא זוהו הבדלים בתוצאים העיקריים או המשניים בין קבוצת המטופלים בחומצות שומן אומגה-שלוש ובין קבוצות הפלסבו.
מהמחקר עלה כי בחולים בסיכון גבוה עם מחלות לב וכלי דם או עם גורמי סיכון למחלות אלו עם סוכרת מסוג 2 או קדם-סוכרת, טיפול בלנטוס עיכב באופן מתון את התקדמות טרשת עורקים.
ברקע למחקר GRACE (Glucose Reduction and Atherosclerosis Continuing Evaluation Study) מסבירים החוקרים כי לא ידועות ההשפעות של טיפול באינסולין, עם התאמת המינון לנרמול ערכי הסוכר בדם ועם חומצות שומן אומגה שלוש רב-בלתי-רוויות (תוספי שמן דגים) על התקדמות טרשת עורקים בחולים עם סוכרת מסוג 2 או קדם-סוכרת.
במחקר העריכו החוקרים את ההשפעות של לנטוס וחומצות שומן אומגה-שלוש באמצעות בדיקות אולטרה-סאונד שנתיות של עורקי התרדמה , במשך חמש שנים, והערכה מדויקת של CIצT. החולים גויסו מ-32 מרכזים בשבע מדינות. בתחילת המחקר, גיל המשתתפים הממוצע עמד על 63 שנים, למעלה מ-50% היו עם היסטוריה של התקפי לב, אירוע מוחי או רה-וסקולריזציה, ב-80% נקבעה אבחנה של יתר לחץ דם, ב-60% היו הפרעות ברמות כולסטרול בדם ו-10% היו מעשנים בהווה. כ-90% מהחולים סבלו מסוכרת מסוג 2 ו-10% סבלו ממצב קדם-סוכרתי.
מרבית החולים טופלו במספר תכשירים שנועדו להפחית את הסיכון לטרשת עורקים וסיבוכיה. השימוש בתרופות עלה במהלך המחקר, כך שבתום המחקר 52% מהחולים נטלו סטטינים, 75% נטלו מעכבי ACE או ARB, 55% טופלו בחסמי ביתא ו-70% טופלו באספירין. החולים טופלו בלנטוס תוך התאמת המינון לנרמול ערכי הסוכר בדם או שניתן טיפול סטנדרטי לאיזון רמות הסוכר, וטיפול כפל-סמיות עם תוספת חומצות שומן אומגה שלוש במינון 1 גרם ליום, או פלסבו. חציון משך המעקב היה חמש שנים.
בהשוואה לטיפול סטנדרטי לאיזון רמות הסוכר בדם, טיפול בלנטוס הפחית את תוצא CIMT העיקרי, אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית (הבדל של 0.0030 מ”מ לשנה) והפחית משמעותית את התוצאים המשניים (הבדל של 0.0033 מ”מ לשנה, p=0.049 ו-0.0045 מ”מ לשנה, p=0.032). לא זוהתה השפעה מועילה לחומצות שומן אומגה-שלוש על אף אחד מהתוצאים.
ממצאים אלו תומכים בבטיחות הקרדיווסקולארית של התערבות זו ומרמזים כי טיפול ממושך יותר בלנטוס עשוי למנוע אירועים קרדיווסקולאריים.
ההשפעה הנייטראלית של חומצות שומן אומגה-שלוש, רב-בלתי-רוויות על טרשת עורקים עולה בקנה אחד עם ההשפעה הנייטראלית על אירועים קרדיווסקולאריים שתועדה במחקר ORIGIN המקורי. חלק מהמחקרים הקודמים, אך לא כולם, דיווחו על השפעה מועילה לחומצות שומן אומגה-שלוש במניעת אירועים קרדיווסקולאריים ומספר מחקרים גדולים עדיין בוחנים את השאלה הזו בימים אלו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!