בהמשך לידיעה שפורסמה לאחרונה באתר, בנושא מערכת מתן אינסולין במעגל סגור, להלן התייחסותו של פרופ’ איתמר רז, עורך מדור סוכרת ואנדוקרינולוגיה:

המאמר האחרון ב- LANCET על ניסיון לחקות לבלב מלאכותי ע”י שימוש באחיות שתשננה מינוני אינסולין בלילה אחת ל- 15 דקות לפי רמת סוכר הדם, בא לבדוק את האפשרות להביא לרמות גלוקוז קרובות לנורמלי בבוקר עם מינימום אירועי היפוגליקמיה.

שנים רבות אנו חולמים על היום בו נוכל לטפל בחלק מחולי הסוכרת עם לבלב מלאכותי , אני זוכר את עצמי לפני 10 שנים מבטיח לחולי סוכרת חדשים שבתוך 10-15 שנה, יהיה פתרון טוב לבעייתם בדמות של לבלב מלאכותי.

היום עשר שנים מאוחר יותר נדמה שאנו מתקדמים בצעדי צב, והחלום עדיין רחוק.

סה”כ תוצאת המחקר הנוכחי למתן אינסולין במעגל סגור, בחיקוי ללבלב מלאכותי, תוך נסיון לשפר רמות גלוקוז בבוקר, ולהמעיט היפוגליקמיה,הוא מאכזב.

האכזבה העיקרית נובעת מכך שלא ניתן היה להראות ששינוי מתמיד ברמות אינסולין כתגובה לרמת הגלוקוז על פי אלגוריתם מומלץ יביאו לשיפור רמת הגלוקוז בבוקר למחרת.

נכון שהיתה ירידה משמעותית במספר אירועי היפוגליקמיה בלילה, אך עדיין התקווה שניתן יהיה לייצור לבלב מלאכותי שיתוקנן אוטומטית לשינוי רמת הפרשת אינסולין בהתאם לרמת הגלוקוז, ויביא לנורמליזציה של רמות הגלוקוז נתונה בספק.

יותר מכך ב- 10 השנים האחרונות נחשפנו למספר מחקרים שהדגימו שיפור בולט ברמת הגלוקוז בדם בצום תחת טיפול במעגל סגור, אך נכשלו בתיקון הגלוקוז שלאחר האוכל.

למעשה הבעיה העיקרית אותה אנו צופים בעתיד כדי למממש את החלום של החולים ללבלב מלאכותי שישחרר אותם מהצורך לעקוב אחר רמות סוכר, ויאזן אותו באופן מקסימלי, היא היכולת לנרמל את רמת הסוכר שלאחר האוכל.

מאמץ רב, וכסף רב, משקע כיום בנסיון להגיע ללבלב מלאכותי מסוג זה.

המאמר הנוכחי רק מדגיש את הקושי הרב, ואת העובדה שאנו עדיין רחוקים מלבלב מלאכותי, שיחקה בצורה סבירה את הלבלב הפיזיולוגי.

למאמר שפורסם באתר