מחקר חדש נועד לבדוק כיצד ניתן להבדיל בין התקרחות מפוזרת כרונית (Chronic Telogen Effluvium CTE) ובין התקרחות גברית טיפוסית (Androgenetic Alopecia AGA). כאשר שני המצבים מופיעים באותו מטופל, ההבחנה עשויה להיות קשה.
במסגרת המחקר עקבו אחר 100 נבדקים שסבלו מנשירת שיער ואובחנו עם CTE, AGA, שילוב של CTE + AGA או CTE בהפוגה. המשתתפים חפפו את השיער באופן סטנדרטי. החוקרים ספרו את כל השערות שנשרו וחילקו אותן לפי אורכן שערות באורך 5 ס”מ ומעלה, שערות באורך בינוני (בין 3 ל-5 ס”מ) ושערות קצרות באורך 3 ס”מ ומטה.
השערות הקצרות נחשבו Telogen Vellus Hairs ונבדקים בהם השערות הקצרות היוו לפחות 10% מכלל השערות, סווגו כסובלים מ-AGA. החוקרים הניחו כי משתתפים בהם נרשמו נשירה של 200 שערות ומעלה סבלו מ-CTE. עם זאת, מדד Kappa הרבה כי ההתאמה הטובה ביותר בין אבחנה קלינית ואבחנה מספרית הושגה בנקודת חתך של 100 שערות או יותר (K=0.527).
מבין 100 הנבדקים, 18 נבדקים בהם 10% או יותר מכלל השערות היו קצרות מ-3 ס”מ וסבלו מנשירה של פחות מ-100 שערות, אובחנו עם CTE. 34 נבדקים עם 10% או יותר שערות קצרות מכלל השערות וסבלו מנשירה של לפחות 100 שערות, אובחנו עם AGA+CTE.
14 נבדקים עם פחות מ-10% שערות קצרות מכלל השערות שסבלו מנשירה של פחות מ-100 שערות, אובחנו עם CTE בהפוגה.
לסיכום, החוקרים מציינים כי מדובר בשיטה פשוטה, לא-פולשנית, המתאימה להערכה במרפאה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!