השפעת הטיפול ב-glargine על האיזון הגליקמי בילדים עם סוכרת

במטרה לקבוע את השפעת הטיפול ב- insulin glargine(Lantus) על איזון הגלוקוז בילדים עם סוכרת מסוג 1 ו-2, בחן מחקר רטרוספקטיבי את ערכי ההמוגלובין A1C, שכיחות אירועי היפוגליקמיה והיפרגליקמיה, הערך הממוצע של גלוקוז בדם, ה-BMI ואת המינון היומי המתוקן-למשקל של אינסולין, לפני ואחרי התחלת טיפול ב-glargin ב-72 ילדים ומתבגרים עם סוכרת.

בתחילת הטיפול ב-glargin, טווח הגילאים היה 1.2-19.6, גיל ממוצע 12.5+/- 4.6, ה-BMI היה 22.48 +/- 6.3 וה- HbA1Cהממוצע היה 9.7 +/- 1.9%. משך מחלת הסוכרת הממוצע בקבוצה זו היה 3.58 שנים, ומינון האינסולין הבסיסי הממוצע היה 0.93 U/kg/day. 60% מהקבוצה היו בנות, והרוב (83%) לקו בסוכרת מסוג 1.

ערך ה- HbA1Cהממוצע ירד מ-9.5% לפני הטיפול ב- glargineל-8.6% לאחר הטיפול, הבדל שהיה מובהק סטטיסטית. הירידה בערך ה- HbA1C היתה מובהקת בשני סוגי הסוכרת, ללא עליה בשכיחות היפוגליקמיה, עלייה ב-BMI או במינון האינסולין המתוקן-למשקל. במטופלים עם סוכרת מסוג 1 נצפתה ירידה משמעותית באירועי היפוגליקמיה.

מתוצאות מחקר זה עולה שטיפול ב- glargineעשוי להביא לירידה בערכי ה- HbA1C ושכיחות היפוגליקמיה בפעוטות, ילדים ומתבגרים עם סוכרת, ללא עלייה נלווית ב-BMI או בדרישות האינסולין.

Diabetes Technol Ther. 2003;5(5):801-6
למאמר

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן