האם יש לצנתר מידית כל מטופל מונשם שעבר החייאה מחוץ לבית חולים ללא עדות לאוטם באק”ג ?/מאת ד”ר יעקב גולדשטיין, האיגוד הקרדיולוגי

דום לב מחוץ לכותלי בית חולים-OHCAמהווה בעיה קשה בבריאות הציבור, עם שיעור שחרור בחיים מבית חולים של כ 40% רק באלה שעברו החייאה מוצלחת עםshockable rhythmשלVFאוpulseless VT.

היות ואחת הסיבות העיקריות לOHCAהינה מחלת לב כלילית(עד 70% באחד המחקרים), צנתור מיידי  ( ר”תECAכEARLY Coronary Angiographyורה וסקולריזציה מיידית, עשויים  לשפר איסכמיה מיו קרדיאלית (אם יש עדות לSTEMIההנחיה ברורה, אך גם ללאSTEMIבאק”ג, מודגםCULPRITבצנתור בחלק מהמקרים),מצב המודינמי, ותחזית.

מאידך, נזק מוחי אנוקסי מהווה סיבה עיקרית לתחלואה בלתי הפיכה ותמותה, והוא מוכתב בעיקר מהנתונים סביב תחילת האירוע והטיפול שניתןבמקום.דיחוי טיפולים בגלל הצנתור( אשר אולי לא מועיל בנזק מוחי בלתי הפיך ואו כאשר המצב ההמודינמי התייצב והסיבה איננה חד משמעית), כגוןBrain Resuscitationעל ידי שיטות קירור שונות וטיפולים משמרים אחרים, עלוליםלהחמיר עוד יותר את הנזק המוחי.

בחירת מטופלים שעדיין בתרדמת לאחרOHCA, לאסטרטגיית ECA כאשר איןSTEMIבאק”ג, )עם חזרה של פעילות לבבית מכנית, ולכן חזרת דופק עצמוני ר”תROSC כreturn of spontaneous circulation), לעומת צנתור כלילי מושהה  (ר”תDCAאוDelayed Coronary Angiography) והתערבות מלעורית (ר”ת PCI ) לפני שחרורם,לא נבדקה בצורה פרוספקטיבית ביחס להישרדות לטווח הביניים.

מטרת המחקרהדני Coronary Angiography after Cardiac Arrest (COACT), לבחון האם אכן

·אסטרטגיתECAוביצועPCIאם נדרש, במטופלים ללאSTEMI, עםROSCלאחר החייאה מוצלחת, שעדיין בתרדמת,עדיפה אמנם על

·        אסטרטגיתDCAביחס להישרדות כוללת.

שיטות:מחקר דני רב מרכזי (ב 19 מרכזים רפואיים דניים)שהקצה באקראי552 מטופליםשהובאו לאחרOHCAללאSTEMI,לעבור אוECAאוDCAלאחר החלמה נוירולוגיתלפני שחרורם. אם הייתה התוויה בעקבות הצנתור המטופלים עברוPCIכנדרש. המחקר נערך בין 01.2015 ל  07.2018, גיל ממוצע של מטופלים היה 12.6±65.3 שנים עם 79.0% זכרים.

ý     תוצא עיקרי היה הישרדות בתום 90 יום.

ý     תוצאי משנה כללו:

1.     שרידות 90 יום עם תפקוד מוחי טוב או מוגבלות קלה בינונית,

2.     פגיעה מיו קרדיאלית (רמות טרופונין,CKMB),

3.     משך התמיכה ההמודינמית עם כתכול אמינים,

4.     סמני הלם (רמותlactate),

5.     חזרה שלVT,

6.     משך ההנשמה,

7.     דמם מז’ורי,

8.     היארעות פגיעה כלייתית וצורך בדיאליזה,

9.     מרווח הזמן להגעה לקירור הרצוי,

10.ומצב הנוירולוגי בשחרור מיחידת ט”נ.


להמשך הסקירה באתר האיגוד הקרדיולוגי

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן