למעלה ממחצית מחולי אי-ספיקת לב הפונים לחדרי מיון אינם מצויים תחת מעקב מיד לאחר מכן. ממחקר חדש מקנדה עולה כי עיכוב זה במעקב אחר החולים מלווה בשיעור גבוה יותר של סיבוכים ושיעורי תמותה גבוהים יותר.
החוקרים בחנו נתונים אודות למעלה מ-34,000 חולים אשר פנו לטיפול דחוף בשל אי-ספיקת לב באונטריו. רק כ-16,000 מהחולים (47%) פנו לרופא בתוך שבוע לאחר השחרור מחדר המיון. מבין החולים האחרים, רבים פנו לרופא בתוך חודש מהשחרור מבית החולים. עם זאת, בהשוואה לאלו שהמתינו 8-30 ימים לביקור מעקב אצל הרופא, באלו שהגיעו למעקב בתוך שבוע מהשחרור מחדר המיון תועד סיכוי נמוך ב-8% לתמותה או סיבוכים חמורים, אשר הובילו לאשפוזים חוזרים בתוך שנה.
בקרב חולים עם אבחנה חדשה של אי-ספיקת לב בחדר המיון, היתרון של מעקב מיד לאחר הביקור במיון היה אף דרמטי יותר. בחולים אלו תועדה ירידה של 18% בסיכוי לתמותה במידה ופגשו רופא בתוך שבוע, בהשוואה לשיעורי התמותה במידה והמתינו 8-30 ימים לפגוש רופא.
החוקרים מדווחים כי אחד מכל ארבעה חולים במחקר הלך לעולמו בתוך שנה אחת.
לדברי החוקרים, גם החולים בעלי המוטיבציה הגבוהה ביותר לעיתים אינם יכולים לפגוש ברופא המטפל שלהם תוך זמן קצר. אי-ספיקת לב הינה מחלה כרונית, הדורשת טיפול לאורך זמן וישנם מספר טיפולים העשויים להציל את החיים של החולים הללו, אך ישנה חשיבות רבה למעקב סדיר בכדי לשפר את תוצאות הטיפול באוכלוסיית חולים זו.
CMAJ 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!