השימוש באפינפרין במהלך מאמצי החייאה בשל דום לב מחוץ לכותלי בית החולים מלווה בשיפור קל בהישרדות החולים לאחר 30 ימים, אך אל מול זאת, תתכן החמרה בתפקוד הנוירולוגי של החולים, כך עולה מתוצאות מחקר PARAMEDIC-2, אשר פורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי החשש מפני השימוש באפינפרין במקרים של דום לב מחוץ לכותלי בית החולים הוביל לדרישה להשלמת מחקר מבוקר-פלסבו, במטרה לקבוע אם טיפול זה בטוח ויעיל בחולים אלו.

המחקר האקראי, כפל-סמיות, כלל 8,014 חולים עם דום לב מחוץ לכותלי בית החולים בבריטניה. במסגרת המחקר, פאראמדיקים מחמישה שירותי אמבולנסים מטעם ה-National Health Service טיפלו בחולים באפינפרין פראנטרלי (4,015 חולים) או בסליין כפלסבו (3,999 חולים), בשילוב עם טיפול סטנדרטי. התוצא העיקרי היה שיעורי ההישרדות לאחר 30 ימים. תוצאים משניים כללו את שיעורי ההישרדות עד לשחרור מבית החולים עם תוצאה נוירולוגית טובה, כפי שהוגדר לפי מדד mRS (Modified Rankin Scale) של עד 3 נקודות.

החוקרים מדווחים כי לאחר 30 ימים, 130 חולים (3.2%) בקבוצת ההתערבות ו-94 חולים (2.4%) בקבוצת הפלסבו שרדו (יחס סיכויים לא-מתוקן של 1.39, p=0.02). החוקרים לא זיהו עדות להבדלים מובהקים בשיעור החולים ששרדו עד לשחרור מבית החולים עם תוצאה נוירולוגית טובה (87 מבין 4,007 חולים, 2.2%, לעומת 74 מבין 3,994 חולים, 1.9%; יחס סיכויים לא-מתוקן של 1.18). בעת השחרור מבית החולים, ליקוי נוירולוגי חמור (מדד mRS של 4 או 5) תועד בשיעור גבוה יותר של חולים ששרדו בקבוצת הטיפול באפינפרין, בהשוואה לקבוצת הפלסבו (39 מבין 126 חולים, 31%, לעומת 16 מבין 90 חולים, 17.8%).

החוקרים מסכמים וכותבים כי במבוגרים עם דום לב מחוץ לכותלי בית החולים, השימוש באפינפרין הוביל לשיעורי הישרדות לאחר 30 ימים שהיו גבוהים יותר משמעותית, בהשוואה לטיפול דמה, אך לא תועדו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בשיעור התוצאות הנוירולוגיות החיוביות, מאחר ובקבוצת הטיפול באפינפרין מספר גדול יותר של שורדים פיתחו ליקוי נוירולוגי חמור.

N Engl J Med. Published online July 18, 2018

לידיעה במדסקייפ