מתוצאות מחקר חדש עולה כי השיעור הגבוה ביותר של פניות לחדרי מיון ואשפוזים בעקבות אירועי היפוגליקמיה על-רקע טיפול באינסולין תואר במטופלים בגילאי 80 שנים ומעלה ובמאמר שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine קוראים החוקרים לקחת בחשבון את הסיכון לסיבוכי היפוגליקמיה בקבוצת גיל זו בתהליכי קבלת החלטות בנוגע לטיפול באינסולין.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נתונים ארציים המתאים אוכלוסיות בסיכון-גבוה ונסיבות הקשורות באירועי היפוגליקמיה על-רקע טיפול באינסולין וטעויות נלוות עשויות לסייע בפיתוח גישות להתאמה אישית של יעדי איזון רמות הסוכר בדם. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לתאר את המגמות הארציות בארצות הברית, עם שיעורי ומאפייני הפניות לחדרי מיון ואשפוזים בשל אירועי היפוגליקמיה על-רקע טיפול באינסולין.
החוקרים התבססו על רשומות רפואיות ממוחשבות וסקר משקי בית להערכת טיפול באינסולין, לאיסוף נתונים בתקופה שבין 1 בינואר, 2007, ועד 31 בדצמבר, 2011. הם העריכו את השיעור השנתי של פניות לחדרי מיון ואשפוזים בשל אירועי היפוגליקמיה על-רקע טיפול באינסולין בקרב חולי סוכרת, המטופלים באינסולין.
על-בסיס 8,100 מקרים ממאגר National Electronic Injury Surveillance System Cooperative Adverse Drug Event Surveillance, הערכת הביקורים השנתיים בחדרי מיון עומדת על 97,648 פניות בשל אירועי היפוגליקמיה על-רקע טיפול באינסולין; קרוב לשליש מהמקרים הובילו לאשפוז (29.3%). סיבוכים נוירולוגיים חמורים תועדו ב-60.6% מהפניות לחדרי מיון בשל אירועי היפוגליקמיה על-רקע אינסולין ורמות הסוכר בדם עמדו על 50 מ”ג לד”ל, או פחות, בלמעלה ממחצית מהמקרים.
בחולים בגילאי 80 שנים ומעלה, המטופלים באינסולין, תועד שיעור גבוה כפליים של פניות לחדרי מיון ועליה של כמעט פי חמש בסיכון לאשפוז בשל היפוגליקמיה על-רקע טיפול באינסולין, בהשוואה לאלו בגילאי 45-65 שנים.
הגורם המזוהה הנפוץ ביותר להיפוגליקמיה על-רקע טיפול באינסולין כלל הפחתת צריכת מזון ומתן תכשיר אינסולין שגוי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי חולים בגילאי 80 שנים ומעלה, המטופלים באינסולין, מצויים בסיכון הגבוה ביותר לפניות לחדרי מיון ואשפוזים בשל אירועי היפוגליקמיה על-רקע טיפול באינסולין, עם הסיכון הגבוה ביותר לסיבוכי היפוגליקמיה באוכלוסייה זו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!