שני מחקרים להערכת התועלת של השראת היפותרמיה בחולים שאובחנו עם דום לב מחוץ לכותלי בית החולים, אחד שבחן את מועד השראת ההיפותרמיה ושני שבחן יעדי טמפרטורה שונים, לא הצליחו לזהות גישה דומיננטית. שני המחקרים הוצגו במהלך כנס ה-American Heart Association ופורסמו בו-זמנית בכתב העת New England Journal of Medicine ו-Journal of the American Medical Association.
במחקר הראשון, קירור החולים לטמפרטורה של 33 מעלות צלזיוס במקום 36 מעלות צלזיוס לא הביאה להפחתת שיעורי התמותה עד לתום המחקר (50% לעומת 48%, יחס סיכון של 1.06) ולא הביאה לשיפור התוצאות הנוירולוגיות. במחקר השני, התחלת תהליך הקירור לפני ההגעה לבית החולים, בהשוואה להתחלת הקירור בבית החולים, לא הביאה לעליה בשיעורי ההישרדות עד לשחרור מבית החולים בחולים עם קצב המתאים למכת חשמל (62.7% לעומת 64.3%) או באלו עם קצב לב שאינו מתאים למכת חשמל (19.2% לעומת 16.3%), ולא זוהתה השפעה על התוצאות הנוירולוגיות.
מחקר TTM (Targeted Temperature Management) כלל 36 יחידות טיפול נמרץ באירופה ואוסטרליה והחוקרים ערכו השוואה בין קירור לרמה המומלצת בהנחיות ובין קירור קל מאוד.
המחקר כלל 950 מבוגרים, בגיל ממוצע של 64 שנים, שעברו החייאה לאחר דום לב מחוץ לכותלי בית החולים ונותרו מחוסרי הכרה. החולים קוררו למשך 28 שעות ולאחר מכן נערך חימום הדרגתי.
שיעורי התמותה מכל-סיבה במהלך מעקב ממוצע של 256 ימים לא היו שונים משמעותית בין שתי הקבוצות לפי יעד הטמפרטורה. בנוסף, לאורך 180 ימים, שיעורי תפקוד נוירולוגי ירוד או תמותה היו דומים בשתי הקבוצות, בין אם נבחנו על-סמך מדד CPC (Cerebral Performance Category) או mRS (Modified Rankin Score). מהנתונים עלה כי שתי הגישות היו יעילות.
מומחים שהתייחסו למחקר הסבירו כי העובדה כי לא זוהה נזק עם קירור פחות אגרסיבי משמעה כי ייתכן וישנה עדיפות ליעד היפותרמיה עדינה יותר, שכן גישה זו עשויה להביא לשיעור סיבוכים נמוך יותר והשפעה קלה יותר על הפרופיל ההמודינאמי.
במחקר השני נכללו 1,359 מבוגרים, עם קצב לב מתאים למכת חשמל וללא קצב לב המתאים למכת חשמל לאחר דום לב, שעברו החייאה ע”י פרמדיקים. החולים חולקו באקראי לטיפול סטנדרטי, עם או בלי קירור לפני ההגעה לבית החולים, עם מתן עירוי של עד שני ליטרים של סליין נורמאלי מקורר ל-4 מעלות צלזיוס מוקדם ככל הניתן לאחר חזרת סירקולציה עצמונית.
בחולים בקבוצת הקירור המוקדם נרשמה ירידה של 1.2-1.3 מעלות צלזיוס בטמפרטורה לפני ההגעה לבית החולים והם הגיעו ליעד של 34 מעלות צלזיוס כשעה מוקדם יותר, בהשוואה לחולים בקבוצת הביקורת, שהחלו את הקירור בבית החולים.
עם זאת, לא זוהו הבדלים בין הקבוצות בשיעורי ההישרדות עד לשחרור מבית החולים או מבחינת התוצאות הנירולוגיות בעת השחרור, ללא תלות בשאלה אם פיתחו פרפור חדרים או הפרעת קצב לב אחרת.
בקבוצת ההתערבות תועד סיכון גבוה יותר להישנות דום לב בשטח (26% לעומת 21%, p=0.008), כמו גם שכיחות גבוהה יותר של בצקת ריאות בצילום חזה ושימוש נרחב יותר במשתנים.
N Engl J Med 2013
JAMA 2013
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!