מחקר שכלל קרוב ל-10,000 חולים עם דום לב מחוץ לכותלי בית חולים מצא כי לא חלה עליה בסיכויי ההישרדות עם תפקוד נוירולוגי טוב במידה ובוצעה החייאה בת שלוש דקות טרם מתן מכת חשמלי או אם בוצעה החייאה עם מכשיר ITD (Impedance Threshold Device). לפיכך, נראה כי אין מקום לדחות את מתן מכת החשמל במקרים של דום לב, אך השימוש במכשיר ITD במצבי החייאה דורש מקרים נוספים.

הממצאים מבוססים על מחקר Resuscitation Outcomes Consortium Prehospital Resuscitation Impedance Valve and Early Versus Delayed Analysis (PRIMED), המתפרסם בשני מאמרים בכתב העת New England Journal of Medicine.

במטרה להעריך את ההישרדות ארוכת הטווח של חולים עם דום לב לא-טראומטי, מחוץ לכותלי בית החולים, בהם ניתנה מכת חשמל מוקדמת לעומת מאוחרת או החייאה עם ובלי שימוש במכשיר ITD, נערך מחקר אקראי בעשרה מרכזים בקנדה וארצות הברית.

היעד העיקרי היה הישרדות עד לשחרור מבית החולים עם תפקוד נוירולוגי משביע רצון, כפי שהוגדר לפי מדד Rankin Scale Score של 3 נקודות ומטה. יעדים משניים כללו נוכחות דופק בעת ההגעה לחדר מיון, הישרדות עד לאשפוז בבית החולים והישרדות עד לשחרור מבית החולים.

המחקר כלל 9933 חולים להשוואת טיפול מוקדם לעומת מאוחר במכת חשמל ו-8718 חולים להערכת השימוש במכשיר ITD במסגרת פעולות ההחייאה.

הערכת מתן מכת חשמל בשלב מוקדם לעומת בשלב מאוחר במסגרת מאמצי ההחייאה

במסגרת הערכת תזמון מתן מכת חשמל, החולים חולקו באקראי לקבלת 30-60 שניות החייאה (בזמן חיבור האלקטרודות למתן מכת חשמל) לפני ביצוע אק”ג ומתן מכת חשמל (במידת הצורך), או לשלוש דקות החייאה לפני ביצוע אק”ג ומתן מכת חשמל (במידת הצורך).

310 חולים (5.9%) בקבוצת מכת חשמל מוקדמת ו-273 חולים (5.9%) בקבוצת מתן מכת חשמל מאוחרת שרדו עד לשחרור מבית החולים עם תפקוד משביע רצון (p=0.59). בדומה, לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות מבחינת יעדי ההישרדות המשניים.

החוקרים מאמינים כי לממצאים יהיו השלכות רבות על ההנחיות לטיפול בדום לב, מאחר שתומכות במתן מכת חשמל מוקדם.

השוואה בין מכשיר ITD ובין טיפול דמה

בשלב זה חולקו המטופלים לשתי קבוצות החייאה עם מכשיר פעיל או החייאה עם מכשיר דמה.

254 חולים (5.8%) בקבוצת הטיפול הפעיל ו-260 חולים (6.0%) בקבוצת טיפול דמה שרדו עד לשחרור מבית החולים עם תפקוד משביע רצון (p=0.71). גם במקרה זה, לא נמצא יתרון ביעדי המחקר המשניים בקרב חולים שטופלו במכשיר הפעיל.

החוקרים משערים כי לתוצאות אלו עשויות להיות מספר סיבות. זוהתה שונות רבה בתגובה של הצוות הרפואי באתרים רבים, עם רמות טיפול שונה. עוד ייתכן כי המכשיר לא הביא להשפעה הפיזיולוגית הצפויה בשל, בין היתר, מאמצי החייאה תת-אופטימאליים , דלף מדרכי האוויר או שלא ניתנה אפשרות לבית החזה לשוב למיקומי המקורי לאחר כל עיסוי.

החוקרים לא הצליחו לזהות קבוצת חולים בהם הייתה תועלת למאמצי החייאה במשך שלוש דקות, ובחולים בהם כבר בוצעה החייאה מצופה מהצד או בן משפחה, נראה כי התוצאות היו פחות טובות במקרים בהם דחו את מתן מכת חשמל.

המומחים מזהירים כי התוצאות הניטראליות – ללא תועלת הישרדותית למכשירי ITD בהשוואה למכשירי דמה אינם מעידים כי אין מקום ל-ITD במהלך מאמצי ההחייאה. 14 מחקרים קטנים קודמים הדגימו תועלת הכפלת לחץ הדם ושיפור תוצאות קצרות-טווח עם השימוש במכשיר במהלך החייאה. מחקר שפורסם לאחרונה הדגים שיפור של 58% בשיעורי ההישרדות לאחר שנה כאשר ההחייאה התבססה על מכשיר ITD בשילוב עם מכשיר עיסויים.

N Engl J Med 2011; 365:787-797

לידיעה במדסקייפ