האם רקע של דכאון משפיע על הטיפול הראשוני של מטופלים המתייצגים עם התקף לב חריף בחדר המיון? (מתוך CMAJ)

מאת ד”ר אולה קראסיק

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון פברואר של כתב העת CMAJ עולה כי מטופלים עם דכאון ברקע המתייצגים במיון עם התקף לב חריף עשויים לקבל טיפול איטי יותר ובעדיפות נמוכה יותר מאשר מטופלים עם התקף לב ללא רקע של דכאון.

במחקר רטרוספקטיבי זה בדקו החוקרים נתונים אודות 6784 מטופלים אשר התייצגו עם התקף לב חריף ב-96 בתי חולים. מתוכם ל-680 (10%) הייתה אבחנה של דכאון ברשומה הרפואית. החוקרים בדקו את יחס הסיכויים של מטופלים אלה לדרוג של עדיפות נמוכה בטריאז’. את יחס הסיכויים המחושב השוו החוקרים עם זה של מטופלים עם רקע של אסתמה או מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD ).

מתוך המטופלים עם רקע של דכאון ברשומה הרפואית, כמעט 40% קיבלו דרוג של עדיפות נמוכה בטריאז’ (CI 95% 35.3-42.9%) לעומת 32.7% ממטופלים ללא דכאון ברקע (CI 95% 31.5-33.9%). כלומר, יחס סיכויים מתוקנן (adjusted odds ratio ) של 1.26 (P=0.01 ) לדרוג של עדיפות נמוכה בטריאז’ בהנתן רישום של דכאון ברקע. בהשוואה, יחס הסיכויים המתוקנן של מטופלים עם רקע של אסתמה לדרוג בעדיפות נמוכה היה 0.88 (P=0.23 ) ושל מטופלים עם רקע של COPD היה 1.12 (P=0.24 ).

עבור מטופלים עם רישום של דכאון ברקע הזמן הממוצע מההגעה למיון ועד לבצוע אק”ג היה 20 דקות (לעומת 17 דקות במטופלים אחרים), זמן door-to-needle הממוצע היה 53 דקות (לעומת 37 דקות במטופלים אחרים), והזמן door-to-balloon הממוצע היה 251 דקות (לעומת 110 דקות במטופלים אחרים). יחס הסיכויים המתוקנן לפספוס הזמן הרצוי במטופלים עם רישום של דכאון ברקע נמצא 1.39 (P<0.001 ) עבור הזמן מההגעה למיון ועד לבצוע אק”ג, 1.62 (P=0.047 ) עבור זמן door-to-needle , ו-9.12 (P=0.019 ) עבור זמן door-to-balloon .

החוקרים מסכמים וכותבים כי מטופלים המתייצגים עם התקף לב חריף, אשר ברשומה הרפואית שלהם קיימת אבחנה של דכאון, נמצאים בסיכון לקבלת טיפול איטי יותר ובעדיפות נמוכה יותר בטריאז’ ובחדר המיון. החוקרים מציינים כי פתרון אפשרי לבעיה זו הוא העלאת המודעות של צוות חדר המיון לעובדה זו, וכן לקשר האפשרי בין דכאון לבין מחלת לב קורונרית.

CMAJ. February, 2011

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן