Naftopidil ו-tamsulosin הם באופן כללי טיפולים דומים ל-LUTS (lower urinary tract symptoms) של BPH (הגדלה שפירה של הערמונית), אך ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אפריל של BJU International, עולה כי Naftopidil יעיל יותר בשיפור נוקטוריה.
בעוד ששתי התרופות הן אנטגוניסטיות של אלפא 1 אדנוצפטור, Naftopidil הוא סלקטיבי עבור רצפטורי אלפא 1D, ואילו tamsulosin מתרכז ברצפטורי אלפא 1A.
חוסמים סלקטיבים של רצפטור אלפא 1A הפכו לטיפול הבחירה ב-LUTS, חלק בגלל העובדה, שחשבו שרצפטורי אלפא 1A הם הסוג העיקרי ,שנמצא בשריר שלפוחית השתן. אך דיווחים אחרונים מראים שרצפטורים אלפא 1D הם בעצם הסוג העיקרי. לכן, אנטגוניסטים של רצפטורים אלה יביאו יעילות יותר גדולה.
במחקר הרנדומלי השתתפו 34 נבדקים עם LUTS בשל BPH. המינון הניתן של Naftopidil היה 50 mg פר יום ושל tamsulosin המינון היה 0.2 mg פר יום. כל תקופת טיפול נמשכה 4 שבועות עם שבוע של חציצה בין לבין.
שתי התרופות נקשרו לשיפורים משמעותיים ב-LUTS ובאיכות החיים. מחקר לחץ-זרימה, אישר ירידה בחסימת מוצא השלפוחית עם שתי התרופות.
Naftopidil היה יעיל יותר בהשוואה ל- tamsulosin בהקלה על נוקטוריה. יתרון זה של Naftopidil יכול להיות קשור להיעלמות של התכווצויות שלפוחית אי רצוניות עם עליה בנפח השתן, דבר שהפיק רצון לרוקן את השלפוחית. שיפורים ב-LUTS אחרים היו דומים בשתי התרופות.
בגלל ש- Naftopidilיותר יעיל בהשוואה ל- tamsulosin בטיפול בסימפטומי אגירה, נראה שאנטגוניסטי אלפא 1D אדנוצפטורים יעילים בטיפול ב-LUTS של BPH ובפעילות יתר של השלפוחית בגבר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!