בחולים עם מחלת צליאק פרופיל תסמינים ייחודי לפי קבוצות על-רקע מוצא אתני וגזע, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Gastro Hep Advances. למרות שמרבית המקרים המאובחנים דווחו בלבנים, בחולים שאינם לבנים תועדו ביטויים קליניים שונים ולעיתים קרובות חמורים יותר.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים למרות ההנחיות הברורות בנוגע לאבחנה והקשרים האוטואימוניים הידועים, שיעור בדיקות הסקר וזיהוי מקרים של מחלת צליאק עדין נמוך, כך שנוצר פער עדויות באופן התייצגות המחלה לפי גזע או מוצא אתני.

החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי ובחנו את הנתונים אודות 171,447 חולים עם מחלת צליאק (גיל ממוצע של 43 שנים, 70.9% נשים) ממאגר נתונים עולמי להערכת הבדלים לפי גזע ומוצא אתני בתסמינים ומחלות רקע.

מבין כלל המשתתפים במחקר, 159,544 (93%) היו לבנים, 5,627 (3%) היו שחורים ו-3,919 (2%) היו היספאנים, כאשר 2,357 (1%) היו אסיאתיים.

בקרב אמריקאים שחורים או אפריקאים לעומת לבנים עם מחלת צליאק תועדה שכיחות גבוהה יותר של היסטוריה של עצירות (30% לעומת 20%), כישלון בשגשוג בבגרות (2% לעומת 1%), ירידה חריגה במשקל (13% לעומת 9%), אפילפסיה ופרכוסים חוזרים (5% לעומת 3%) והיפוקלמיה (13% לעומת 7%, p<0.0001).

הן בשחורים והן בהיספאנים תועדה שכיחות גבוהה יותר של בחילות והקאות (33% לעומת 25%, P<0.0001) ונימול (12% ו-11% לעומת 9%, בהתאמה) בהשוואה ללבנים.

בחולים אסיאתיים והיספאנים תועד סיכוי גבוה יותר מלבנים לנפיחות בטנית (16% ו-15% לעומת 12%, P<0.0001).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את הצורך לשקול מחדש את ההנחיות הנוכחיות לאבחנה, בפרט מאחר ותסמיני מחלת צליאק עשויים להתבטא באופן שונה לפי גזע או מוצא אתני.

Gastro Hep Advances, May 2026

לידיעה במדסקייפ