תוצאות מחקר ה-SPIKE (ר”ת שלTheSitagliptinPreventive Study of Intima-Media Thickness Evaluation ) שפורסמו השבוע ב-DIABETES CARE  , מצביעות על כך שהוספת Sitagliptin (ג’נוביה, MSD) לחולי סוכרת סוג 2 המטופלים באינסולין , ללא עדות למחלה קרדיווסקולרית, מאטה את ההתעבות של הקרוטיד (עורק התרדמה)  (IMT-intima-media thickness )  בהשוואה לטיפולים אחרים בסוכרת.

ברקע מסבירים החוקרים כי האפקט של הוספת טיפול פומי לסוכרת על התקדמות טרשת עורקים נותרה לא ידועה באשר לחולי סוכרת סוג 2 המטופלים באינסולין. במחקר זה ביקשו החוקרים להעריך את האפקט של סיטגליפטין, מעכב DPP4 , על תהליך ההתעבות של ה-IMT של הקרוטיד בחולי סוכרת סוג 2. 

המחקר היה השוואתי, פרוספקטיבי, אקראי, פתוח תווית, עם יעדי סיום מוסווים, רב מרכזי, בקבוצות מקבילות שכלל 282 מטופלים באינסולין עם סוכרת סוג 2, ללא היסטוריה של מחלת קרדיווסקולרית, אשר גוייסו ב-12 יחידות קליניות והוקצו באופן אקראי לקבלת סיטגליפטין (142 מטופלים) או לקבוצת ביקורת (140 מטופלים) . יעד המחקר המרכזי היה שינויים בממוצע וערך מקסימלי של ה-IMT של עורק הקרוטיד שהוערך ע”י מדידה באמצעות אקוגרפיה לאחר 104 שבועות טיפול.

החוקרים מדווחים כי סיטגליפטין היה פוטנטי יותר באפקט שלו על רמות הסוכר בהשוואה לקבוצת הביקורת (0.5 -± 1.0% לעומת 0.2 -± 0.9% ,  P = 0.004) , ללא עליה באפיזודות של היפוגליקמיה או על משקל הגוף.

השינויים בממוצע ובערך המקסימום השמאלי של IMT, (אך לא בערך המקסימום הימני של IMT ), של עורק הקרוטיד היו באופן מובהק גדולים יותר לאחר הטיפול בסיטגליפטין בהשוואה לקבוצת הביקורת :

• ירידה של 0.029 מ”מ לעומת עליה של  0.024 מ”מ בערך הממצע עם הבדל מובהק סטטיסטי ( P = 0.005 ),


• ירידה מובהקת  (P = 0.021) של 0.065  מ”מ לעומת עלייה של 0.022 בערך השמאלי המקסימלי  


• וירידה לא מובהקת (P = 0.45)  של 0.007 מ”מ לעומת עליה של 0.027 מ”מ בקבוצת הביקורת.

לאורך 104 שבועות טיפול, סיטגליפטין, אך לא הטיפול בקבוצת הביקורת, הפחית באופן מובהק סטטיסטי את ממוצע ה-IMT , ערך שמאלי מקסימלי של ה-IMT בעורקי הקרוטיד בהשוואה לערכי ה-IMT  בתחילת המחקר.

החוקרים מסכמים כי סיטגליפטין מאט את התקדמות ה-IMT בקרוטיד במטופלים עם סוכרת סוג 2 המטופלים באינסולין ללא מחלה קרדיווסקולרית, וזאת בהשוואה לטיפול קונבציונלי.  לכן, הם סבורים שמתן מוקדם של טיפול במעכבי DPP4 כמו סיטהגליפטין עשוי להועיל במניעת תהליך ה-IMT של הקרוטיד.

Diabetes Care.2016 Jan 28.

הערת המערכת : מהתוצאות ניתן להסיק שלסיטגליפטין יש אפקט חיובי במניעת/האטת טרשת עורקים , תהליך שיש לו משמעות רבה על הפרוגנוזה ארוכת הטווח של חולי סוכרת סוג 2.