מחקר חדש מ-Diabetes Res Clin Pract.קובע כי טיפול ב-sitagliptin (ג’נוביה, MSD) משיג שיפור גליקמי דומה לזה שהתקבל בגלימפריד (ממשפחת סולפניל אוריאה) , אך רק הטיפול בסיטגליפטין השיג הפחתה ברמות הליפידים התוך כבדיים (IHL) , ובמסת השומן בגוף , בחולי סוכרת סוג 2 הסובלים מעודף משקל.
מטרת החוקרים הייתה להעריך את האפקט של חוסם ה-DPP-4 סיטגליפטין על IHL ועל רמת השומן בגוף ביפנים סוכרתיים סוג 2 הסובלים מעודף משקל.
לצורך נעשה ביפן מחקר פרוספקטיבי בן 24 שבועות, במרכז בודד, פתוח תווית והשוואתי שבו גוייסו 20 מטופלים עם סוכרת סוג 2 (11 גברים ו-9 נשים), עם BMI מעל 25 ק”ג/מ”ר או עם כבד שומני. המטופלים הוקצו באופן אקראי לטיפול בסיטגליפטין (25 מ”ג עם טיטרציה עד 50 מ”ג ליום) או לגלימפיריד (0.5 מ”ג עם טיטרציה עד 1 מ”ג) . לאחר התחלת הטיפול, נעשתה הערכה של רמות IHL ע”י ספקטרוסקופיה מגנטית ( H-MRS) ומדידת ספיגה באמצעות קרני רנטגן דואליות (DEXA) בתחילת המחקר ולאחר 12 שבועות ו-24 שבועות.
החוקרים מדווחים כי לאחר 24 שבועות, רמות ה-HbA1c הראו ירידה מובהקת ודומה בשתי הקבוצות, מרמה של 7.2 (בטווח 7.0-7.5) ל-6.6 (6.4-6.8) ושל 54 (53-56) ממול,/מול’ ל-48 (47-49) ממול/מול עם סיטגליפטין , לעומת מ-7.3 (6.8-7.4) ל-6.6 (6.3-6.7) ומ-55 (51-56) ל-48 (46-49) ממול/מול בגלימפיריד , כלומר ללא הבדל מובהק בין הקבוצות.
לעומת זאת, ה-IHL ורמת השומן בגוף פחתו באופן מובהק סטטיסטי בקבוצת הסיטגליפטין מ-24.5 (18.9-36.6) ל-20.5 (15.6-28.5) ומ-22.5 ל-21.6, בהתאמה, לעומת אי שינוי בקבוצת הגלימפיריד .
החוקרים מסכמים כי המימצאים מצביעים על כך שסיטגליפטין וגלימפיריד משיגים רמות דומות של שיפור גליקמי, אך רק תחת הטיפול בסיטגליפטין הושג גם שיפור ב-IHL וברמות השומן בגוף .
Diabetes Res Clin Pract.2015 Apr 20.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!