מחקר ישראלי המבוסס על ה-ACSIS : סוכרתיים המטופלים ב-sitagliptin (ג’נוביה) שעברו אירוע קורונרי חד נמצאים בסיכון נמוך יותר לסיבוכים ואירועים חוזרים ( Cardiovasc Diabetol)

ע”פ מחקר ישראלי חדש המבוסס על מאגר המידע הלאומי של סקר התקפי הלב בישראל (ACSIS) בראשות ד”ר אייל ליבוביץ וחבריו המתפרסם ב- Cardiovasc Diabetol. מטופלים סוכרתיים הנוטלים  sitagliptinמקבוצת מעכבי ה-DPP4 ,  שעברו אירוע קורונרי חד (ACS) , נהנו מפחות סיבוכים ואירועים קרדיווסקולרים חוזרים בהשוואה לסוכרתיים שלא היו תחת טיפול זה.

ברקע מסבירים החוקרים כי ידוע שטיפול פומי כרוני בתרופות נגד סוכרת עשוי להשפיע על הפרזנטציה הקלינית של חולי סוכרת שעברו ACS . כדי לבחון ולכמת השפעה זו החוקרים ביצעו הערכה של מאפיינים קליניים וסיבוכים קרדיווסקולרים מג’ורים (MACE) במהלך האישפוז בבית החולים ועד 30 יום מאירוע ה-ACS  ב-445 מטופלים סוכרתיים שהשתתפו בסקר ה-ACSIS משנת 2010.

המטופלים חולקו ל-3 קבוצות בהתאם לתרופות נגד סוכרת שבהם השתמשו בעת האישפוז בשל ה-ACS.

קבוצה 1 – טיפול במעכבי DPP4 (כל המטופלים בקבוצה זו טופלו בסיטגליפטין) כמונותרפיה או טיפול משולב

קבוצה 2 – מטפורמין כמונותרפיה או כשילוב עם תרופות אחרות , מלבד DPP4 

קבוצה 3 – תרופות פומיות אחרות נגד סוכרת.

החוקרים מדווחים כי המאפיינים הקליניים של המשתתפים בקבוצת הסיטגליפטין היו דומים לשתי הקבוצות האחרות, למעט גיל צעיר יותר ושכיחות קטנה יותר של אירועים קורונרים קודמים, מחלות לב וכשל כלייתי כרוני.

הטיפול בסיטגליפטין נמצא כקשור באופן מובהק לשיעור סיבוכים נמוך יותר במהלך האישפוז (תעוקה לאחר אוטם שריר הלב, אוטם חוזר, בצקת ריאות, זיהומים, כשל כלייתי אקוטי, ודרגת KILLIP טובה יותר) שהסתכמו בשיעור של 9.7% בהשוואה ל-24.4% בקבוצת המטפורמין ו-45.5% בקבוצת הטיפולים האחרים.

מבחינת MACE במהלך 30 יום ממועד האירוע השיעור בקבוצת הסיטגליפטין היה 12.9% בהשוואה ל-31.6% בקבוצת המטפורמין ו-48.5% בקבוצת הטיפולים האחרים בסוכרת.

גם מבחינת זמן שהייה באישפוז היו הבדלים, כאשר קבוצת הסיטגליפטין שהתה בממוצע 5.4 +3.8 ימים לעומת 5.6  + 5.0  בקבוצת המטפורמין ו-7.5 + 6.5 בקבוצת טיפולי הסוכרת האחרים.

החוקרים הריצו גם מודל רגרסיה לוגיסטי רב משתנים שהצביע על כך שטיפול בסיטגליפטין היה קשור עם סיכון נמוך יותר לסיבוכים בבית החולים עם OR=0.129 , עם p=0.002 וכן סיכון יחסי ל-MACE במהלך 30 יום מהאירוע של OR=0.157 עם p=0.002 בהשוואה לטיפולים אחרים לאיזון רמת הסוכר.

מסקנת החוקרים היא שלטיפול בחולי סוכרת באמצעות סיטגליפטין מקבוצת מעכבי ה-DPP4 יש אפקט הגנה קרדיווסקולרי בחולים העוברים אירוע קורונרי חד.

Cardiovasc Diabetol. 2013;12

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|05/06/2024

ליווי וחינוך פרטני על ידי רוקחים עשוי לשפר את ההקפדה על נטילת והבנת התכלית בנטילת תרופות קרדיו-וסקולריות, כך עולה ממחקר שפורסם ב-Journal of Pharmacy Practice and Research. הביא לפרסום יהונתן ניסן בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן